עתירה : "שלום. פנייתך טופלה תודה"

בג"צ דחה עתירה שהוגשה ביחס למערכת המומחשבת של רשות המיסים

עניינה של העתירה שהוגשה הינה במערכת ממוחשבת המופעלת על ידי רשות המסים, לצורך קבלת פניות המוגשות על ידי אזרחים וטיפול בהן (להלן: המערכת ו-הרשות, בהתאמה).

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

 

הרקע לעתירה

העותר, עורך דין במקצועו שעושה שימוש במערכת לצורך הטיפול בענייניהם של לקוחותיו, טוען כי המענה שניתן לפניותיו באמצעותה איננו עומד בכללים שנקבעו בדין. זאת בכך שהתשובות הנמסרות לפונים באמצעות המערכת ניתנות על גבי "נייר חלק" שאינו נושא את שם הרשות, בניגוד לסעיף 61.332 לתקנון שירות המדינה (להלן: התקשי"ר); התשובות אינן כוללות את שמו ואת תפקידו של הגורם המשיב, בניגוד לסעיף 61.333(ד) לתקשי"ר; ואינן ממלאות את חובת הרשות ליידע את הפונים בזכותם להגיש ערר או ערעור, בניגוד לסעיף 5 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958 (להלן: חוק ההנמקות). העותר מלין אף על כך שרבות מהתשובות הנשלחות דרך המערכת הן "ארוזות מראש" ואינן בהכרח מתאימות לתוכן הפניה.

בעתירה נטען כי השימוש המתואר שעושה הרשות במערכת פוגע בציבור הנישומים. לדברי העותר, "ניתן לחוש כי כובד הראש ושיקול הדעת, המופעלים על ידי פקיד, החתום בשמו ובתואר משרתו, על נייר כותר של המשרד הנושא את שמה של מדינת ישראל, אינו דומה לזה של תגובה חפוזה המשוגרת בשדר קצרצר, בעילום שם". העובדה שהתשובות אינן חתומות מונעת מהנישומים לבחון אם מי שנתן להם מענה היה מוסמך לכך. הנישומים אינם יודעים אם מדובר בהחלטות ביניים או בהחלטות סופיות, מה שעלול להוביל לכך שהם יחמיצו את המועד לתקוף אותן. יצוין כי לעתירה צורפו מספר תשובות שקיבל העותר באמצעות המערכת, שלגביהן נטען כי הן מוכיחות את טענותיו. על כן נתבקש בעתירה צו על תנאי המורה למשיבים לבוא ולנמק מדוע הרשות לא תנחה את עובדיה לפעול בהתאם להוראות חוק ההנמקות ולכללי התקשי"ר בכל הנוגע לחתימה על מכתבים והודעה על זכות ערר או ערעור; ומדוע המערכת תוּכנתה כך שהיא מאפשרת להשיב על פניות בכתב בניגוד להוראות דינים אלה.

בתשובה לעתירה טוענים המשיבים כי יש לדחותה על הסף בהיותה כללית וכוללנית, ומשום שאינה מגלה עילה להתערבות. לדברי המשיבים, הפניות הנקלטות במערכת מועברות למתן מענה מקדמי על ידי נציגי שירות. המענה ניתן באמצעות בחירה מתוך מאגר תשובות מוכנות מראש, אך הנציגים יכולים להוסיף על התשובה או לשנות ממנה לפי הצורך. המענה המקדמי הוא טכני במהותו, איננו עולה כדי החלטה מינהלית ובהתאם הוראות החוק הנזכרות בעתירה אינן חלות עליו. כך עולה גם מהדוגמאות שצירף העותר, שכוללות תשובות כמו "הבקשה נקלטה, החלטה תינתן בהקדם"; "שלום. פנייתך טופלה תודה"; "הבקשה הועברה לטיפול המנהל החלטה תישלח אליכם"; ו"לא ניתן לקבוע תור דרך מערכת הפניות", תוך ציון האפשרויות לקביעת תור לפגישה ברשות. תשובות מסוג זה אינן בגדר החלטות מינהליות, ובוודאי שלא החלטות שבשיקול דעת המחייבות מתן הנמקה והודעה על זכות ההשגה. לעניין הטענות שנוגעות לדרישה למתן מענה על גבי נייר מכתבים של הרשות וציון שמו ותפקידו של המשיב, המשיבים טוענים כי מדובר במערכת המשויכת לרשות והכניסה אליה היא באמצעות הזדהות ביישום ייעודי באתר הרשות, ולפיכך ברור לפונים כי המענה ניתן על ידי הרשות. ציון שם ותפקיד הנציג המשיב איננו נדרש כאשר מדובר במענה טכני לחלוטין שאיננו בגדר החלטה מנהלית.

עוד ציינו המשיבים כי במקרים הדורשים הפעלת שיקול דעת, מתן החלטה מינהלית מוסמכת או כאשר נציג השירות אינו יודע מהו המענה המתאים, הפניה מועברת לטיפול הגורם המוסמך ברשות. המשיבים אינם חולקים על כך שבמקרים שבהם ניתן לפונה מענה מהותי, חלה הדרישה ליידע אותו מי בעל הסמכות שקיבל את ההחלטה, לנמק אותה, ולהודיע על קיומה של הזכות להשיג עליה. לגבי אחת מפניותיו של העותר שנזכרה בעתירה התברר כי אמנם מדובר היה במענה שהופעל במסגרתו שיקול דעת, ולמרות זאת ההחלטה לא נומקה ובתחילה אף לא נמסרה לעותר זהות הגורם שקיבל אותה. עם זאת, לגופו של עניין לא נפל פגם בהחלטה, וככל שהעותר מבקש להשיג על המענה הספציפי שבה – פתוחה לפניו הדרך למצות את ההליכים מול הרשות, ואין בכך כדי להצדיק מתן סעדים כלליים וכוללניים כמבוקש בעתירה.

דיון והכרעה

לאחר עיון בעתירה ובתשובה לה, על נספחיהן, הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות בית משפט זה.

 

הנחת המוצא שעומדת בבסיס העתירה היא כי כל אחת ואחת מהתשובות הנשלחות לפונים באמצעות המערכת כפופות לחוק ההנמקות ולהוראות התקשי"ר הנגזרות ממנו. אין חולק כי החלטות של רשות הנוגעות להפעלת סמכות שבדין כפופות לכללים המפורטים בחוק ההנמקות ובתקשי"ר, ובכלל זה לחובה לציין את שמו ואת תפקידו של הגורם מקבל ההחלטה, וכן ליידע את הפונה בזכותו להשיג עליהן. אלא שמעיון בדוגמאות שצירף העותר לעתירתו עולה כי ברובם ככולם של המקרים לא מדובר בהחלטות לעשות שימוש בסמכות, כי אם בתשובות טכניות לחלוטין המעידות על כך שפנייתו נקלטה במערכת והועברה להמשך טיפול, או על כך שהטיפול בפנייתו הסתיים. תשובות מעין אלו אינן חוסות תחת הוראותיהם של חוק ההנמקות ושל התקשי"ר.

 

אמנם, מתגובת המשיבים עולה כי במקרה אחד מבין המקרים הרבים עליהם הצביע העותר לא דובר אך במענה טכני, והיה מקום לפרט כבר במענה הראשוני את הגורם שקיבל את ההחלטה ואת ההנמקה שבבסיסה. ברם על פניו מדובר בחריג שאינו מעיד על הכלל, אשר אין בו כשלעצמו כדי להצדיק מתן סעדים כלליים בנוגע לשימוש במערכת (ראו והשוו: בג"ץ 5562/22 משה הר שמש, עו"ד נ' מנהל רשות המיסים, פסקה 7 (28.11.2022) – בעניינו של העותר; בג"ץ 263/24 שליחויות הבירה בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד החוץ, פסקה 6 (1.2.2024)). למותר לציין כי כפי שציינו המשיבים, בהתייחס למקרים קונקרטיים בהם נפל פגם בהתנהלות הרשות פתוחה לפני הפונה הדרך למצות את ההליכים מול הרשות, ובמידת הצורך לפנות לערכאות המתאימות. מה גם, כדי להימנע מתקלות להבא, ציינו המשיבים בתגובתם כי בדעת משיב 1 לפעול להטמעת סטנדרטים במערכת לעניין הזדהות נותן המענה במתן החלטות המצריכות הפעלת שיקול דעת, ובכוונתו לפעול להצגת שם העובד שהשיב לפנייה במערכת. בכך, בנוסף על כל האמור, יש גם כדי להצביע כי אין כל בסיס להתערבות בג"צ.

 

העתירה נדחתה אפוא על ידי בג"צ.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

  

עו"ד נועם קוריס – על פוליטיקה, גוגל ופייסבוק

עו"ד נועם קוריס –  על פוליטיקה, גוגל ופייסבוק

בדיוק פורסם שבמדינת פייסבוק כבר גרים היום יותר משני מיליארד משתמשים, הרבה יותר מאשר בהודו או בסין ובעצם הגורם המאחד הכי גדול שהיה אי פעם בתולדות האנושות. יותר מבני אותה דת, יותר מאשר בני אותו לאום, יותר מצופי האירוויזיון או גמר אליפות העולם בכדורגל, פשוט הדבר הכי גדול שקרה.

לא רק בגודל מבחינת כמות המשתמשים, אלא גם לפי החוזק הכלכלי והיכולת להניע תהליכים, כבר ברור לכולם שלמעצמות כמו פייסבוק או גוגל, הרבה יותר קל למשל להגיע לירח או להוציא אל הפועל כל פרוייקט חדשני וגרנדיוזי, קל הבה יותר מאשר לכל מדינה ממוצעת על פני כדור הארץ.

השינוי הזה, שעדיין לא ברור עד הסוף אם הוא שינוי פוליטי, שינוי תרבותי או שינוי הרבה יותר גדול מכך בסדר החברתי והמשילותי על פני כדור הארץ, ועוד ימים יגידו ויבהירו את ההשלכות בינוניות הטווח לכך, שחברות מסחריות כמו גוגל ופייסבוק צוברות כוח כספי, כמות אנושית והשפעה חברתית, פוליטית אישית, כל כך משמעותית ועצומה.

תזכרו את מה שאתם קוראים כאן, כי אם אני מבין נכון, זה רק עניין של זמן עד שהכוח הזה שצוברות חברות מסחריות מהסוג הזה עוד ישפיע הרבה יותר על המבנה החברתי- פוליטי בעולם, וכבר עכשיו לא מספרים לנו שלפייסבוק למשל, יש "שירות חשאי" ויכולות של שירות חשאי, יותר טובות משל רוב אם לא כל המדינות בעולם. ככה זה כשאתה יכול לדעת מי הם החברים של שני מיליארד איש, עם מי הם בקשר קרוב ועם מי לא, עם מי כל אחד נפגש והיכן, ועוד אין סוף פרטים שיוצרים מידע ממוחשב ואון ליין, שממשיך ומשתפר עוד מרגע לרגע

עו"ד נועם קוריס מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מסטר במשפט מאוניברסיטת בר אילן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

על בינה מלאכותית/ chat.openai.com

 בינה מלאוכתית (Artificial Intelligence, AI) היא תחום מדעי וטכנולוגי העוסק בפיתוח מערכות ותוכנות המאפשרות למכונות ולמחשבים להבין, ללמוד ולהתנהל בדרכים שדומות לתהליכים תודעתיים של בני אדם. בינה מלאוכתית מתבססת על ידע מתמטי, אלגוריתמים מתקדמים, וטכנולוגיות מתקדמות כדי ליצור תוכנה המסוגלת לבצע משימות מורכבות ולקבל החלטות בצורה עצמאית.

תחום הבינה המלאכותית כולל תתי-תחומים רבים, כולל למידת מכונה, מערכות חזית התקן (Computer Vision), עיבוד שפה טבעית, רובוטיקה ועוד. בינה מלאוכתית משתמשת במידע עצמאי ומבצעת ניתוח מתמטי ואילוצי על הנתונים כדי ללמוד ולשפר את הביצועים עם הזמן.

היישום של בינה מלאוכתית מוביל לשיפור במגוון תחומים. לדוגמה, בתחום הרפואה, הבינה המלאוכתית משמשת לאבחון מחלות, לתכנון טיפול ולניתוח תמונות רפואיות. בתחום התחבורה, היא משמשת למתן תמיכה בניהול תנועת התחבורה ובפיתוח רכבים אוטונומיים. בענף הפיננסי, הבינה המלאוכתית משמש

עורך דין בישראל: התפקיד, התהליך והאתגרים chat.openai.com

עורך דין בישראל: התפקיד, התהליך והאתגרים

עורך דין הוא מקצוען משפטי המוסמך לתת ייעוץ משפטי ולייצג את לקוחותיו בעניינים משפטיים בבית המשפט. בישראל, עורך דין הוא חלק מהמערך המשפטי המגוון והמורכב של המדינה, ומשמעות תפקידו מתרחשת בשפע תחומים ותהליכים שונים.

תפקידו של עורך הדין משתנה בהתאם לתחומי ההתמחות שלו. ישנם עורכי דין המתמחים במשפט מקרקעי, משפט מינהלי, משפט עבודה, משפט מסחרי, משפט פלישה לפרטיות, משפט מקרנות ועוד. התהליך המשפטי מתחיל מהתייעצות עם הלקוח והבנת העניין המשפטי, דרך איסוף ראיות וחומרים רלוונטיים, ועד הייצוג בבית המשפט והתנהלות תהליך הדיון.

תפקידו של עורך הדין הוא לייעץ וליווי משפטי ללקוחותיו בכל שלבי התהליך. מתחילת התהליך, העורך דין עשוי לסייע בהבנת הזכויות והחובות של הלקוח, לעזור בניהול המקרה והתכנון המשפטי המתאים למטרה הרצויה. הוא מודיע ללקוח על

 

כתב אישום נגד סגן ראש עיריית ראשון לציון מקסים בביצקי

 פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד סגן ראש עיריית ראשון לציון, מקסים בביצקי (52), בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים, שיבוש מהלכי משפט, מתן ידיעה כוזבת, זיוף בידי עובד ציבור וקשירת קשר לפשע.

מכתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד בן אסולין, עולה כי בין בביצקי לאזרחית אוקראינית שהגיעה לישראל לבקר את אימה נוצר קשר לאחר ששלחה הודעות בטלגרם, וביקשה מידע וסיוע לגבי המסמכים הנדרשים לקראת ביקורה בישראל. בביצקי פנה אליה ובמהלך השיחות בניהם הציג את עצמו כסגן ראש עיר בישראל ואף שלח לה כרטיס ביקור. בשיחות ביניהם, קשרו השניים קשר כדי למסור מצג כוזב בפני ביקורת הגבולות כדי להקל את כניסתה לארץ, ביוזמתו של בביצקי.

 

במסגרת הקשר ביניהם, בביצקי זייף מסמך בחתימתו שתורגם לאנגלית, הנחזה להזמנה רשמית של עיריית ראשון לציון, בו אושרה השתתפותה בפורום מקצועי. בהמשך אף שלח לה מכתב ההזמנה באנגלית על מנת שתציג אותו בעת כניסתה לישראל. לאחר מכן, פנה בביצקי לחברו, בעלים של בית מלון בראשון לציון והזמין עבורה חדר למשך חודש, כשהוא יודע שהיא לא תשהה במלון בזמן ביקורה בארץ.

 

בביצקי אף הנחה אותה לטעון בכזב בפני רשויות האוכלוסין וההגירה שהיא עובדת במוקד הטלפוני של עיריית בוצ'ה באוקראינה, וכי בחודשים האחרונים היא עובדת מרחוק. כשהגיעה לישראל, הציגה בפני הגורמים ברשות האוכלוסין וההגירה את ההזמנה ואישור המלון, אולם לאחר תשאולה, הגורמים התרשמו שהיא מוסרת מידע כוזב, וכניסתה לישראל סורבה.

 

כשבביצקי זיהה שחל עיכוב בכניסתה לישראל, הוא פנה לגורמים ברשות האוכלוסין וההגירה ודרש להתיר את כניסתה לארץ, תוך שהוא מציין בפניהם את תפקידו, טוען בכזב שהיא אורחת של העירייה שהגיעה להשתתף בקורס מטעם העירייה, ושעיכובה לא חוקי. כך שהה בנתב"ג קרוב ל-24 שעות ברציפות בניסיונות לקדם את כניסתה לישראל, ואף הציע ערבות בסך 30 אלף שקלים עבור כך. לאור פעולות אלו, זומן בביצקי לחקירת משטרה, ובטרם הגיע אליה מחק את ההתכתבויות ביניהם. כתב האישום הוגש באישור המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה (מומי) למברגר.

כתב אישום נגד נידאל אבו לטיף ואח' בן היתר בגין סחיטה ועבירות כלכליות במסגרת ארגון פשיעה

  המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי (עניינים כלכליים) בתל אביב-יפו כתב אישום נגד נידאל אבו לטיף מכפר ורדים, ששימש כראש ארגון פשע וכנגד שבעה חברים נוספים בארגון, נותן שירות לארגון והחברה שבבעלותו הנותנת שירותים פיננסים ושני רואי חשבון. לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, מימון ארגון פשיעה, עברות כלכליות וכו' (כל אחד על פי חלקו).

מכתב האישום שהוגש על ידי צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה עולה כי נידאל אבו לטיף עמד בראש ארגון הפשע אבו לטיף והנאשמים פאדי ערטול (ששימש כמנהל הפיננסי), ד"ר ואסים ערטול, שאדי ערטול, חאלד אבו לטיף, חאלד אסלן, מכרם טנוס ושריף ערטול, היו חברים בארגון, שלכל הפחות החל מיולי 2018 פעל בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית.

 

חברי הארגון, חברו יחדיו למטרות פליליות שכללו, בין היתר, העמדת אשראי בהיקפים גדולים, סחיטה באיומים תוך שימוש ב"מוניטין העברייני", עבירות מס שונות, הלבנת הון בהיקפים גדולים מאוד, השתלטות על עסקים תוך שימוש בנש"פים (נותני שירות פיננסי) ורואי חשבון, שנועדו לבסס את מעמדו ועוצמתו של הארגון ולהפיק עבורו רווחים כספיים. הנאשמים חברי הארגון ביצעו פעולות מתוכננות וסדורות לקידום מטרות הארגון. חלק מהפעולות בוצעו במשותף, חלק אחר בוצע בנפרד, הכל במסגרת חלוקת העבודה הפנים ארגונית, ותוך התחשבות בתחומי האחריות והפעילות העבריינית של יתר חבריו, במקרים של התנגשות בין חברים שונים בארגון, או כאשר נוצרו בעיות עם גורמים עבריינים ואחרים מחוץ לארגון, פנו חברי הארגון לראש הארגון נידאל, שהכריע וטיפל בבעיות הללו.

 

בנוסף, הועמדו לדין כפיר לביא, אשר פעל באמצעות הנאשמת, חברת די.אי.אס קונטו בע"מ, שבבעלותו ושליטתו להעמיד אשראי לצרכים השונים של הארגון בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

בנוסף, החל משנת 2018 השתלטו נידאל ופאדי על הפעילות בנש"פ סנד ללא שדיווחו על מעמדם ועל השינוי שחל בזהות נושאי המשרה והנהנים לרשות שוק ההון. בתקופת שליטתם (2021-2018), וכחלק מהפעילות העסקית של הנש"פ, נוכו בכרטסות השונות המחאות בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים ₪. בתקופה הרלוונטית סך ההכנסות שהשמיטו נידאל ופאדי עמד על למאה מיליון ₪. כאשר, באותה תקופה הנאשמים רו"ח פריד מחול ורו"ח ניזאר ערטול ניהלו בעבור נש"פ סנד ספרים כוזבים, במזיד, בכוונה להתחמק ממסים, בהיקף שמעל 100,000,000 ₪ (כל אחד על פי חלקו).

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל צוין  כי: "במעשיהם בתקופה הרלוונטית ולמעשה עד למועד הפתיחה בחקירה גלויה כנגדם, הוכיחו המשיבים זילות מוחלטת בחוק, במערכת המשפט וברשויות אכיפת החוק, והוכיחו, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי מורא החוק אינו חל עליהם. כך ככל שהמשיבים לא יושמו מאחורי סורג ובריח, הרי שהדבר כרוך בנטילת סיכון כבד כי ימשיכו לבצע עבירות נוספות מאותו הסוג או ישבשו את היכולת לעשות משפט."

עוד צוין בבקשת המעצר כי: ".. הפן הכלכלי בתיק זה מקים את עילת המסוכנות לקופה הציבורית ביתר שאת – שימוש בנותני שירותי מטבע לצורך פריטת שיקים, העברות בנקאיות, העברה של כספים במזומן, פעולות ההסתרה המתוחכמות שנועדו להסוות את הגורם שמבצע את הפעולות, היקף העבירות העומד על מאות מיליוני שקלים ומתוכם גניבת הקופה הציבורית בסכומים הנאמדים במאות מיליוני שקלים; הכל כדי לממן ולנהל את מערך המרמה וההתחמקות מתשלום המיסים - כל אלו מעידים באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי המשיבים הינם עברייני מרמה ועבירות מס מתוחכמים, שפעלו באופן שיטתי וסדרתי, ולאור גודל הנזק שנגרם לביטחון הציבור ולקופת המדינה, קיים חשש ממשי כי המשיבים ימשיכו לסכן את ביטחונו של הציבור בכללותו."

 

יחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה לתפיסת הרכוש התפוס של הנאשמים בהיקף כולל של כ-60 מיליון שקלים עד לתום ההליך הפלילי, לצורך חילוטו העתידי.

 

החקירה נוהלה על ידי ימ"ר צפון וע"י המפלג לאכיפה כלכלית (חוף) שבלהב 433 משטרת ישראל ביחד עם פקיד שומה חקירות חיפה והצפון ברשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובליווי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

 

כתב האישום מייחס לנידאל אבו לטיף (42) מכפר ורדים עמידה בראש ארגון פשיעה, סחיטה באיומים, עשיית פעולה ברכוש אסור, קבלת דבר במרמה, והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לפאדי ערטול (46) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים סיפא, פעולה ברכוש אסור, קבלת דבר במרמה, דיווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לד"ר ואסים ערטול (34) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים, פעולה ברכוש אסור והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לחאלד אסלן (29) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים, פעולה ברכוש אסור– הכל במסגרת ארגון פשיעה; למכרם טנוס (48) ממאג'ר סחיטה באיומים, איומים, תקיפה סתם והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה.; לשריף ערטול (47) ממאג'ר פעולות ברכוש אסור, סיוע לעבירות מס, ודווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לרו"ח ניזאר ערטול (54) ממג'אר סיוע לאחר להתחמק ממס ולנהל ספרים כוזבים – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לשאדי ערטול (44) מעיילבון, : סחיטה באיומים סיפא, פעולה ברכוש אסור, עבירה על חוק אשראי הוגן והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לחאלד אבו לטיף (26) מראמה ביצוע פעולות ברכוש אסור והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לרו"ח פריד מחול (49) מפקיעין סיוע לאחר להתחמק ממס ולנהל ספרים כוזבים – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לכפיר לביא (35) מרמת גן מימון פעילות בארגון פשיעה, פעולה ברכוש אסור, מסירת מידע כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון, קבלת דבר במרמה  – הכל במסגרת ארגון פשיעה; ; לחברת די. אי. אס קונטו מימון פעילות בארגון פשיעה, קבלת דבר במרמה, דיווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון –הכל במסגרת ארגון פשיעה.

כתב אישום כנגד עבריין מין תושב בת ים שנכנס לבית ספר וביצע מעשה מגונה בקטינה

 פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד דמיטרי רובני (38) מבת ים שהפר את תנאי הפיקוח שהוטלו עליו בשל היותו עבריין מין, שתה אלכוהול ונכנס לבית ספר, שם החזיק ילדה כבת 11 בניגוד להסכמתה ונגע באיבריה המוצנעים.

 

מכתב האישום שהגישה עו"ד אריאלה נבון עולה כי לאחר שהורשע בעבירות מין הוטלו עליו הגבלות מכוח החוק לפיקוח על עברייני מין בין היתר נאסר עליו להתקרב למקומות בהם שוהים קטינים, ליצור עמם קשר, לשתות אלכוהול ולהחזיק חומר פורנוגרפי. למרות האמור, לאחר ששתה מספר בקבוקי בירה, נכנס לשטח בית ספר שם התקיימה אותה העת פעילות של תנועת נוער. עם כניסתו הגיע רובני למגרש המשחקים בכניסה לבית הספר, שם שיחקו מספר קטינים וקטינות, התקרב אליהם ולאחר מספר דקות התיישב על ספסל בקרבת מקום. בסמוך לכך פנה לקטינה כבת 11 שעברה במקום וביקש ממנה לבוא, תפס בידה ומשך אותה לכיוונו בניגוד להסכמתה. רובני קם ממקומו, התקרב לקטינה והחל לגעת בה באזורים מוצנעים, הרים אותה והושיבה לידו בניגוד להסכמתה. כאשר עבר במקום קטין נוסף, רצה לעברו הקטינה. בשלב זה קם הנאשם וברח מהמקום. לאחר שהבחין בדרך בניידת משטרה, נפטר מהטלפון החכם שהיה ברשותו ועליו הוחזקו החומרים האסורים.

בנוסף, החזיק רובוני תמונות וסרטונים הכוללים תוכן פורנוגרפי וכן חומרים הכוללים סרטונים ותמונות בעלות תוכן פדופילי. בין היתר, החזיק רובני תיקייה עם עשרות תמונות וסרטונים הכוללים תוכן פורנוגרפי. בנוסף, החזיק עשרות סרטונים בהם מוצגות קטינות החל מהגיל הרך ועד גיל 18 לערך, בעירום חלקי ומלא, וכן תמונות וסרטונים בהן נראות הקטינות במהלך אקט מיני עם קטינים אחרים או בגירים. 

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד נבון כי: "..מעשיו של המשיב מלמדים על המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו ועל הדחפים המיניים השולטים בו, שברור שהוא נעדר כל יכולת להימנע ממימושם."

 

כתב האישום מייחס לרובני עבירות של מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 בניגוד להסכמתה, הפרת צו פיקוח, החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין וכן שיבוש מהלכי משפט.