יום שני, 24 ביולי 2017

עו"ד נועם קוריס - זהירות בעסקאות נדל"ן !

סיפרתי באתר החדשות כל הזמן, על כל מיני הרפתקאות שחוויתי כבעלים של משרד עורכי דין נועם קוריס ושות', בתחום חדלות הפרעוןהוצאה לפועל, בתחום התביעות הייצוגיותחוק הספאםדיני ביטוחיואל חסון, וקיזוז מע"מ אבל היום אני רוצה לספר לכם על חוויה אחרת לגמרי, שקשורה דווקא ליהודי שנקרא לוו מ' ולקולגה שלי  מתחום הנדל"ן.

מ' התלהב למדי מעסקת רכישת הדירה שהצליח לאתר אחרי חיפושים, השוואות וחיטוטי רגליים הנדרשים בכדי להפוך את אחת ממודעת מכירת הדירה הרבות בלוח, לעסקה ממשית של קניית דירה.
הוא היה רגע לפני חתימה על 'זיכרון דברים' לרכישת הדירה, לאחר שביקר בדירה פעמיים, לאחר שהמחיר כבר סוכם, ודירת 4 החדרים, שהייתה לדברי הנכד שהראה את הדירה רק בבעלות הסבתא הקשישה.
מ' אפילו פגש את הסבתא הקשישה, והשתכנע שאכן היא החליטה לקבל את הזמנת משחתו של בנה להתגורר עימם ואז שניה לפני שחתם, החליט להתקשר לעורכת הדין מתחום הנדל"ן שהכיר.
אני בדיוק ישבתי ליד עורכת הדין מתחום הנדל"ן שהכיר, במשרדה, בנוגע לעניין משפטי אחר, והסכמתי לחכות כמה דקות, בכדי שתערוך בזמן אמת בדיקה ראשונית בטאבו בשביל הלקוח שלה. אחרי הכל חתימה על זיכרון דברים בנסיבות אלו מחייבת את הצדדים.
אז היא בדקה.
בדיקה קצרה העלתה,  שהדירה כלל לא בבעלותה המלאה של הסבתא, ולפי רישומי הטאבו, רק מחצית מהדירה רשומה ע"ש הסבתא, והמחצית השניה רשומה ע"ש בעלה,  הסבא שנפטר זה מכבר.
בדיקה נוספת העלתה,  שלמרות שהסבא ז"ל נפטר לפני שנים רבות, בני המשפחה מעולם לא פעלו להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה – מסמך משפטי  הקובע מי יורשיו של המנוח, מסמך אותו יש להציג בטאבו, בין היתר, על מנת שניתן יהיה לרשום את הזכויות בדירה ע"ש היורשים.
אז זה לא אומר שמישהו בכוונה שיקר, אבל מסתבר שאותה הסבתא למרות רצונה העז, לא יכלה בכלל בשלב זה למכור ולהעביר ברישום את מלוא הזכויות בדירה, אלא לכל היותר מחצית מזכויותיה הרשומות.
כמו-כן התברר כי על הדירה רובץ שעבוד -  משכנתא משנות ה-60 בסכום לא מבוטל בלירות, כשהמשכנתא לטובת גורם פרטי שאינו מוכר כלל לסבתא, והיא אינה יודעת אפילו באיזה נסיבות ומדוע נרשמה המשכנתא, שכן בעלה המנוח הוא שטיפל בעניינים אילו.
והנה, תוך לא הרבה זמן, ראיתי שוב הוכחה כמה חשוב, שכשקונים או מוכרים דירה כדאי שיהיה עורך דין או עורכת דין מתחום הנדל"ן, שיחסכו עוקצים לא נעימים,  אי הבנות, ובעיות אחרות.

עורכת הדין מהסיפור היא עו"ד יפית לוי.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004







נועם קוריס עורכי דין

יום שבת, 15 ביולי 2017

עו"ד נועם קוריס כותב בעיתון החרדי "כל הזמן" על המהפכה בדיני חדלות פרעון

עו"ד נועם קוריס כותב בעיתון החרדי "כל הזמן" על המהפכה  בדיני חדלות פרעון

https://www.kolhazman.co.il/192958


נועם קוריס
נועם קוריס

מ' מהנדס במקצועו חלה בשנת 2001 במחלת הפרקינסון עובדה שהובילו לקריסתו הכלכלית, כמו גם לפירוק משפחתו.
עד להתפרצות מחלתו היה מ' מהנדס פעיל וחבר מועצת הנהלה במספר גופים מובילים, לאור המחלה שפרצה נכנס מ' לתסבוכת לא פשוטה, בעיקר מאחר שקיצבת הנכות הזעומה שהוא מקבל (כ 1,500 ₪ לחודש) לא מספיקה לו אפילו למחייתו והוא נותר ללא מקורת הכנסה נוספים.
מ' הגיע אלי לאור תיק שנפתח בפש"ר 37981-09-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם גיליתי שמ' נאלץ להתמודד עם דרישות הבנק הבינלאומי לתפוס ולמכור את רכבו שהינו רכב נכה, למרות האיסור לעקל כסאות גלגלים ורכבי נכה לפי חוק ההוצאה לפועל, ומתוך התחשבות החוק לפיה הנכה התלוי ברכב הנכה שברשותו יותר מאזרח רגיל, אף לצורכי היומיום.
בעודי מופתע מהדורסנות של הבנק כנגד נכה ובניגוד לכאורה להוראות החוק הבאות להגן על נכים במצבו, הופתעתי אף לקבל את דרישת המנהל המיוחד בתיק, שביקש לתפוס ולעקל גם את קצבת הנכות הזעומה, גם כן למרות הוראות חוק הביטוח הלאומי האוסרות על עיקול קצבת נכות.
ברור שלא כל חייב ובוודאי לא כל חייב שהוא גם נכה, יכול להעמיד עורכי דין מתאימים על מנת למנוע עוולות מסוג זה כנגדו אך עמדתנו הנחושה בפני בית המשפט כבר הביאה להמלצת בית המשפט להשיב למ' את רכבו ולהתייחסות בית המשפט לבקשת עיקול קצבת הנכים, אנו עדיין ממתינים.
מנגד, בשקט בשקט, מתנהלת בחודשים האחרונים מהפכה חקיקתית משמעותית אשר עומדת לשנות סדרי עולם בדיני חדלות הפרעון בישראל. שרת המשפטים אילת שקד יחד עם פרופ' דוד האן הכונס הרשמי של מדינת ישראל הצליחו לקדם את הצעת החוק לחדלות פרעון ושיקום כלכלי, אשר ככל הנראה כבר בזמן הקרוב תהפוך לעובדה בשטח ותחליף את פקודת פשיטת הרגל, ואשר לאחריה יש להניח, דיני החובות בישראל ישתנו ללא היכר.
ניתן ללמוד משם החוק המוצע, כמו גם מסעיפיו, שמעתה ואילך רואה המדינה בשיקום החייב משום ערך עליון, אפילו על חשבון החזר החוב לנושים ותוך תפיסה חדשה, לפיה בראיה גלובלית מוטב להחזיר את פושטי הרגל למעגל הכלכלי הנורמטיבי במהירות האפשרית ולהימנע מהתהליך הארוך הנהוג היום, שבו משך כמה שנים פועל הכונס הרשמי בחקירה, הגבלות ודרישה כנגד החייבים, לצורך השבת החוב לנושים.
עניין מהפכני נוסף בחוק החדש הנו ביטול חלקי של קדימות הנשייה של הנושים המובטחים (בעיקר בנקים), והעברת תשלומים דווקא לנושים הקטנים והבלתי מובטחים של החייבים, שהנם בעיקר העסקים הקטנים, על חשבון חלקם של הבנקים.
בהתאם להודעת הכנסת מיום 24.5.2016, מצפה המחוקק, כי עם אישרורו של החוק החדש ישתפר  מצבם של העסקים הקטנים במצבת הנשייה, כך שהבנקים לא יוכלו לממש את מלוא השעבודים שרשמו לעצמם ואילו העסקים הקטנים יזכו לחלק מהתקבולים שיתקבלו ממכירת נכסים משועבדים על ידי הבנקים, במסגרת הליכי פשיטת הרגל.
עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק בדיני חדלות פרעון זה 133 שנים.

יום שלישי, 11 ביולי 2017

עו"ד נועם קוריס- הודעת הכנסת: הצעת חוק חדלות פירעון תשנה את דיני הקדימה לטובת הנושים הקטנים...

עו"ד נועם קוריס- הודעת הכנסת: הצעת חוק חדלות פירעון תשנה את דיני הקדימה לטובת הנושים הקטנים...

הודעת הכנסת: הצעת חוק חדלות פירעון תשנה את דיני הקדימה לטובת הנושים הקטנים

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס


 הודעה הכנסת מיום:

24 במאי 2016, ט"ז באייר תשע"ו, בשעה 17:30

שיקום החייב מהווה ערך מרכזי בהצעת החוק

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת החלה היום לדון בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
דיני חדלות הפירעון, נועדו להתמודד עם משבר כלכלי של חייב, מתוך ניסיון למקסם את האינטרסים של כל הצדדים המעורבים. כיום, הליכי חדלות פירעון מוסדרים בשלושה חוקים – פקודת פשיטת הרגל, פקודת החברות והוראות מסוימות בחוק החברות. שתי הפקודות חוקקו עוד בתקופת המנדט.
נוצר צורך בחוק עדכני אשר יסדיר את מכלול ההיבטים הקשורים בעניינו של חדל פירעון, בין אם מדובר ביחיד ובין אם בתאגיד. הצעת החוק, תבטל את הפקודות והסעיפים בחוק החברות, ותקבע הסדרים שנועדו לייעל את ההליכים בדיני חדלות הפירעון בישראל.
התכליות העיקריות של הצעת החוק הן: יצירת מסגרת חקיקתית אחת אשר תחול הן על יחידים והן על תאגידים בחדלות פירעון, ותסדיר את כל היבטי חדלות הפירעון. לרבות ההצעה לערוך שינוי מבני ברשויות האחראיות על יישום דיני חדלות הפירעון – בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה. הצבת השיקום הכלכלי כערך מרכזי של הליכי חדלות פירעון של יחידים ובמידה רבה גם של תאגידים. הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים. מתן דגש לוודאות ויציבות הדין על חשבון שיקול דעת רחב של ביהמ"ש.
אף שכבר בדיון הראשון נשמעו חילוקי דעות על סעיפים שונים, הצעת החוק וראש הצוות המשפטי-כלכלי שהוביל את הדיונים ואת ניסוח הצעת החוק עו"ד אבי ליכט, זכו לתמיכה ושבחים רבים מכל הגופים הנוגעים בדבר. ובהם משרד האוצר, הנהלת בתי המשפט, לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, איגוד הבנקים, ואיגוד חברות הביטוח.
יו"ר הועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר "חשיבות החוק בעניי, הוא שיקום החייב וייעול ההליכים הבירוקרטיים. סלומינסקי הבטיח לסיים את הדיונים  בהצעת החוק עד תום כנסת החורף של הכנסת.
שרת המשפטים איילת שקד אמרה בפתיחת הדיון אני מתרגשת שמתחילים לעבוד על הצעת חוק זו. אשר לדבריה נמצא בראש סדר העדיפויות  של משרדה. "העקרונות שהנחו את הצעת החוק, הוא שיקום החייב, חלוקת הנשייה בצורה שוויונית, קיצור הליכים והפחתת בירוקרטיה. אם נצליח בכך, כל אזרחי ישראל ירוויחו מכך. אמרה שקד.
ח"כ מירב מיכאלי אמרה הדאגה שלי שהצעת החוק מחזקת את החזקים ומחלישה את החלשים. ובכך העסקים הקטנים עלולים לצאת פחות  מוגנים. לדבריה, במציאות הנוכחית, אנשים יכולים להיות גם נושים וגם חייבים. אולם יש ציבור עצום שהוא שקוף שיכול להיות רק חייב. ההצעה עלולה לגרום שהמודל הנכון של מקרה IDB, שהופך חברה חדלת פירעון הנושים שלה, לא תוכל להתקיים יותר. או להפוך נושים כמו במקרה ענבל אור, לפחות אפקטיביים. ומאידך, ההצעה לא תגן על חוסכים מפני מקרים כמו פישמן״ אמרה מיכאלי.
ח"כ אוסמה סעדי אמר "הזינוק במספר פושטי הרגל, מחייב אותנו ליצור מערכת איזונים בחוק, להבטיח את שיקום החייבים שלא יפלו לכל חייהם,  ולהעניק להם הזדמנות לפרנס את משפחתם ולהחזיר את חובותיהם".
ח"כ רויטל סויד אמרה "מחובתנו לדאוג לזכויות החייבים שכבודם לא יירמס תחת גלגלי החוק הגדול הזה". 
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט אמר "להצעת החוק תהיה תרומה מיקרו ומקרו כלכלית. אלפי אנשים הופכים מידי שנה לחדלי פירעון, וכל אחד מהם משפיע על  מעגלים רבים סביבו. חלק גדול מדיני חדלות פירעון, הינם פרי הפסיקה, ופסיקה ככל שתהיה טובה, לא יכולה להחליף חקיקה ראויה. לדבריו, אנו מבקשים להשיג בחוק ערכים חשובים כדוגמת החזרת חדל הפירעון למעגל הכלכלי, וערך שיקום החייב. לא כל מי שנכשל, הוא רמאי או לא מוסרי. יש גם אנשים שחטאו, בהם נטפל בצורה ממוקדת באמצעות מתן סמכויות אכיפה נרחבות לממונה על השיקום הכלכלי. הרגולציה תהיה ממוקדת באלו שחטאו. עוד אמר ליכט, אנו מציעים לבטל את רוב דיני הקדימה, לטובת הנושים הקטנים. חלק מהנשייה נעביר לגופים הקטנים, לספקים וללקוחות, על חשבון הנושים הגדולים המובטחים. ליכט הוסיף ואמר כי ההצעה תבצע  שינוי מבני בהעברת חלק מהדיונים מבתי משפט המחוזיים לבתי משפט השלום.

כונס הנכסים הרשמי פרופ' דוד האן אמר "זה רגע גדול, כמעט מפעל חיים עבורי. 21 שנות מחקר מושקעים פה. הצעת החוק מהווה טרנספורמציה, למשפט מנדטורי שהאנגלים הניחו לפיתוח כלכלה, אולם כדאי להחליף ולעדכן את הפקודה בחוק מודרני". לאחר פיתוח פסיקתי ענף, הגיע השעה לעשות סדר. לדבריו, רק קצה הקרחון מהתחום מגיע לפסיקה בבית המשפט העליון. רוב ההלכות נקבעות בבית המשפט  המחוזי". האן התייחס לתחום האשראי ואמר "כאשר בנק מלווה כסף, הוא רואה מולו פושט רגל בפוטנציה ולא לווה".

מנהל רשות האכיפה והגבייה, עו"ד תומר מוסקוביץ' אמר "הרשות בקשה למצוא פתרון לחייב המוגבל באמצעים, ולכן יזמה את הוראת השעה למתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים ובתקופה האחרונה נתנו עשרות החלטות למתן הפטר. ביחס לרוב הגדול של החייבים המועמדים להפטר לא הוגשו התנגדויות והם יוצאים לדרך חדשה. הוראת השעה היא למעשה הכנה לקראת חוק חדלות הפירעון החדש.
נציג איגוד הבנקים פרופ' שלום לרנר הביע דאגה נוכח הפרסום על  עליה של-55% בפשיטות רגל. "העלייה המהירה של מספר פושטי הרגל, עלולה לחבל במהלך". אמר לרנר.
יו"ר הוועדה ח"כ סלומינסקי הודיע כי הוועדה תמשיך לדון בהצעת החוק מידי יום שלישי.  

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה



·         















עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

המבוא להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 / עו"ד נועם קוריס