יום רביעי, 27 באפריל 2022

עו"ד נועם קוריס – על גירושין, על כתובה ועל מחצית דירה

עו"ד נועם קוריס – על גירושין, על כתובה ועל מחצית דירה



נועם קוריס
נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוג עו"ד נועם קוריס ושות' הצטרפו אלינו בפייסבוק נועם קוריס עו"ד  
בשנת 1999, בתור סטודנטים למשפטים, למדנו בבית הספר למשפטים, שכשאר זוג יהודי רוצה להתגרש בישראל קיימת בעניינים מסויימים סמכות מקבילה לפי החוק, לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה.
במילים אחרות, יוצא שאם כבר מחליטים להתגרש אז כדאי למהר ולהיות הראשון שפונה לערכאות, שכן הפנייה הראשונה היא זו שקובעת עם בית הדין הרבני ידון בסכסוך או בית המשפט לענייני משפחה.
הסמכויות המקבילות לכאורה הביאו למצב, שבו מהירה אצבע על ההדק, ולא פעם גם עורכי הדין עוד מאיצים בלקוח או הלקוחה למהר ולהתחיל בהליך הגירושין, בשביל להיות הראשון ולקבל יתרון.
אז הרבה זמן עבר מאז שסיימתי את בית הספר למשפטים והיום המצב שונה, בתי המשפט כמו גם בתי הדין הרבניים לא ממהרים ללכת שבי וכך למשל במקרים בהם אישה דורשת מחצית מהרכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להניח שבית הדין הרבני יקבע שהיא אינה זכאית עוד לכתובה.
עו"ד אלכסנדר כהן (עו"ד אלכס כהן) שעוסק במשפטי גירושין מספר לי, ששוב ושוב מגיעים אל משרדו גברים, אנשים שבורים, לאחר שעלתה תמונה בראשם, לפיה בגירושין האישה תקחח את מחצית הכסף ממכירת הדירה, וגם תדרוש ותקבל את פדיון דמי הכתובה, ובכך למעשה תיקח גם את חצי הדירה השני, שלהם.
עו"ד כהן מסביר, שמרוץ הסמכויות המוכר אומר, שהתביעה בין הצדדים, שהוגשה קודם לבית הדין הרבני- תתנהל בבית הדין הרבני, ואם קודם הוגשה לבית משפט לעניינ י משפחה תתנהל בו.
אם האישה תגיש את התביעה קודם לבית משפט לענייני משפחה, ענייני הרכוש יישמעו שם, ואחר כך האישה יכולה גם לתבוע את כתובה ברבנות. עם זאת האישה לא תקבל תשלום כפול, לפי פסק דין בבלי, כל שקל שהאישה מקבלת בחלוקת רכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להוריד מהכתובה. כך, שאם הכתובה היא למשל 555,555 שקלים, והצדדים מכרו דירה, ונשאר להם אחרי סילוק חובות 600,000 לכל אחד, יראו את הבעל כאילו כבר שילם את דמי הכתובה האמורה.
אבל יש להבדיל, בין תביעות למזונות ילדים, שגם אם רוצים לנהל ברבנות (בית הדין הרבני), האישה עלולה למשוך את הדיון בנושא אל בית המשפט לענייני משפחה, להבדיל מהדיון בסכסוכים על הרכוש.
לכן, לא צריך לפחד, כמו שאומרים השופטים, אי אפשר "לקבל גם וגם", ולכן מי שתבעה בבית משפט לענייני משפחה, לא תקבל את הכתובה בנוסף לתביעתה, ככל שמה שקיבלה בחלקת רכוש עולה על הכתובה.
עו"ד כהן מספר, שאחרי שהגברים מקבלים תמונה נכונה על המצב המשפטי שלהם, יכול המשפט להתנהל על מי מנוחות, ולמרות הסמכויות המקבילות בישראל, אישה לא יכלה לקחת מבעלה במסגרת גירושין, את מה שלא מגיע לה.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום שישי, 1 באפריל 2022

5 שגיאות שאסור לעשות כשכותבים מאמר משפטי

5 שגיאות שאסור לעשות כשכותבים מאמר משפטי

 מטרתו של מאמר משפטי היא להקנות לקורא ידע משפטי בתחום מסוים
כדי להשיג מטרה זו, יש לדעת כיצד לכתוב מאמר משפט
 במאמר זה נציג 5 שגיאות שאסור לעשות כשכותבים מאמר משפט
אסור שהתוכן לא יהיה ממוקד כותב המאמר צריך להחליט מה הוא רוצה לכתוב במאמרו, עוד בטרם הוא מתחיל את עבודת הכתיבה באופן מעשי
 אין הכוונה, כמובן, שהכותב יתכנן מראש את מאמרו "מילה במילה"
הציפייה היא שהכותב יידע מראש מה יהיה תוכן מאמרו ברמה הכללית
 כותב שלא עושה זאת, נוטה "להתפזר" במהלך כתיבת המאמר, שבסופו של דבר אינו מובן דיו לקורא. לדוגמה, אדם שאמור לכתוב מאמר על בית הדין הרבני, יכול, אם לא תכנן מראש את מאמרו, למצוא עצמו כותב יתר על המידה על ביהמ"ש לענייני משפחה
אין לעשות זאת אם נושא המאמר צריך להיות "בית הדין הרבני" 
ניתן להזכיר את ביהמ"ש לענייני משפחה במשפט או שניים, אך לא להקדיש לו חלק גדול מדי מהמאמר. אסור להתעלם מהעובדה שהמאמר לא נועד למי שכתב אותו רבים מכותבי המאמרים המשפטיים נוטים לחשוב שאם מאמריהם מובנים להם, הם יהיו מובנים גם לכל אחד אחר. ואולם, זו מחשבה שגויה בהחלט. על כל כותב לזכור שאמנם, מטרתו של מאמר משפטי היא להקנות לקורא ידע משפטי בתחום מסוים, אך יחד עם זאת, הכותב צריך לזכור שאת מאמרו צפויים לקרוא אנשים "מן היישוב", כלומר, אנשים שאין להם ידע משפטי כלל
 לכן, הכותב צריך לכתוב את המאמר בצורה כזו שהקורא יבין אותו. כלומר, עליו להימנע, ככל הניתן, משימוש במונחים משפטיים שככל הנראה הקורא אינו מכיר
הוא צריך להשתמש בשפה תקינה, שהיא לא "שפת רחוב" ולצד זאת גם לא שפה גבוהה מדי
אסור להתמקד רק בכתיבה אמנם, חשוב שהכותב יתייחס במלוא הרצינות לכתיבה עצמה: עליו להתנסח באופן ברור ונכון, להימנע ככל הניתן משימוש בשפה משפטית, וכן לשנות מדי פעם את צורניות הכתיבה
 עם זאת, לדברי עוה"ד יניב ערבה – בעל ניסיון רב בכתיבה משפטית - הכותב לא צריך להתמקד רק בכתיבה, שכן, בסופו של דבר, מדובר בנושא טכני בלבד 
 על הכותב להתייחס גם לתוכן המאמר. עליו לוודא שהוא עצמו מבין את מה שהוא כותב במאמר מבחינה תוכנית, וכן את הכתוב במקורות שבהם הוא נעזר בכתיבת המאמר
 התמקדות בלעדית בכתיבת המאמר, כלומר בחלק הטכני בלבד של המאמר, עשויה, בסופו של דבר, לגרום למטרת המאמר "להתפספס", והקורא בסופו של דבר לא ירכוש מהמאמר ידע משפטי. אסור לשנות את הגוף והזמן של המאמר על כותב המאמר לשמור על גוף וזמן זהים לאורך כל המאמר. ניקח, לדוגמא, מאמר העוסק בגירושין, שבתחילתו השתמש הכותב בגוף ראשון יחיד, זמן הווה, וכתב: "אם אני מעוניין להתגרש, עלי להגיש תביעה לבית הדין הרבני"
 הכותב לא יכול להמשיך את כתיבת המאמר בגוף ובזמן שונים: "כדי שתביעתך בבית הדין הרבני תתקבל, תצטרך להציג את העילות לגירושין". על הכותב, כאמור, להשתמש באותם גוף וזמן לאורך כל המאמר. שינוי הגוף והזמן מקשה על הקורא להתמקד בתוכן המאמר, ויכול גם כן, לגרום לכך, שבסופו של דבר הקורא לא ירכוש מהמאמר ידע משפטי
אסור להעתיק "מילה במילה" ממקורות לעתים קרובות, כותבי מאמרים משפטיים צריכים לחפש מידע הרלוונטי למאמרם, על מנת לבסס את תוכנו
 מעבר לעובדה שלא כל מידע שמוצא כותב משפטי, בהכרח מתאים לביסוס תוכן מאמרו – הרי שאחת הפעולות האסורות בהחלט על כותבי מאמרים משפטיים היא העתקה "מילה במילה" מן המקור אל המאמר

על הכותב להתנסח במילותיו שלו, ותפקיד המקור הוא רק לספק לו מידע נוסף לשם כתיבת המאמר. לסיכום, כשכותבים מאמר משפטי, יש להימנע מכתיבת תוכן לא ממוקד, משימוש בשפה שאינה מובנת לקורא, מהתמקדות רק בכתיבה, משינוי הגוף והזמן של המאמר, וכמובן מלהעתיק "מילה במילה" ממקורות