5 שגיאות שאסור לעשות כשכותבים מאמר משפטי
מטרתו של מאמר משפטי היא להקנות לקורא ידע משפטי בתחום מסוים
כדי להשיג מטרה זו, יש לדעת כיצד לכתוב מאמר משפט
במאמר זה נציג 5 שגיאות שאסור לעשות כשכותבים מאמר משפט
אסור שהתוכן לא יהיה ממוקד
כותב המאמר צריך להחליט מה הוא רוצה לכתוב במאמרו, עוד בטרם הוא מתחיל את עבודת הכתיבה באופן מעשי
אין הכוונה, כמובן, שהכותב יתכנן מראש את מאמרו "מילה במילה"
הציפייה היא שהכותב יידע מראש מה יהיה תוכן מאמרו ברמה הכללית
כותב שלא עושה זאת, נוטה "להתפזר" במהלך כתיבת המאמר, שבסופו של דבר אינו מובן דיו לקורא.
לדוגמה, אדם שאמור לכתוב מאמר על בית הדין הרבני, יכול, אם לא תכנן מראש את מאמרו, למצוא עצמו כותב יתר על המידה על ביהמ"ש לענייני משפחה
אין לעשות זאת אם נושא המאמר צריך להיות "בית הדין הרבני"
ניתן להזכיר את ביהמ"ש לענייני משפחה במשפט או שניים, אך לא להקדיש לו חלק גדול מדי מהמאמר.
אסור להתעלם מהעובדה שהמאמר לא נועד למי שכתב אותו
רבים מכותבי המאמרים המשפטיים נוטים לחשוב שאם מאמריהם מובנים להם, הם יהיו מובנים גם לכל אחד אחר.
ואולם, זו מחשבה שגויה בהחלט. על כל כותב לזכור שאמנם, מטרתו של מאמר משפטי היא להקנות לקורא ידע משפטי בתחום מסוים, אך יחד עם זאת, הכותב צריך לזכור שאת מאמרו צפויים לקרוא אנשים "מן היישוב", כלומר, אנשים שאין להם ידע משפטי כלל
לכן, הכותב צריך לכתוב את המאמר בצורה כזו שהקורא יבין אותו. כלומר, עליו להימנע, ככל הניתן, משימוש במונחים משפטיים שככל הנראה הקורא אינו מכיר
הוא צריך להשתמש בשפה תקינה, שהיא לא "שפת רחוב" ולצד זאת גם לא שפה גבוהה מדי
אסור להתמקד רק בכתיבה
אמנם, חשוב שהכותב יתייחס במלוא הרצינות לכתיבה עצמה: עליו להתנסח באופן ברור ונכון, להימנע ככל הניתן משימוש בשפה משפטית, וכן לשנות מדי פעם את צורניות הכתיבה
עם זאת, לדברי עוה"ד יניב ערבה – בעל ניסיון רב בכתיבה משפטית - הכותב לא צריך להתמקד רק בכתיבה, שכן, בסופו של דבר, מדובר בנושא טכני בלבד
על הכותב להתייחס גם לתוכן המאמר. עליו לוודא שהוא עצמו מבין את מה שהוא כותב במאמר מבחינה תוכנית, וכן את הכתוב במקורות שבהם הוא נעזר בכתיבת המאמר
התמקדות בלעדית בכתיבת המאמר, כלומר בחלק הטכני בלבד של המאמר, עשויה, בסופו של דבר, לגרום למטרת המאמר "להתפספס", והקורא בסופו של דבר לא ירכוש מהמאמר ידע משפטי.
אסור לשנות את הגוף והזמן של המאמר
על כותב המאמר לשמור על גוף וזמן זהים לאורך כל המאמר.
ניקח, לדוגמא, מאמר העוסק בגירושין, שבתחילתו השתמש הכותב בגוף ראשון יחיד, זמן הווה, וכתב: "אם אני מעוניין להתגרש, עלי להגיש תביעה לבית הדין הרבני"
הכותב לא יכול להמשיך את כתיבת המאמר בגוף ובזמן שונים: "כדי שתביעתך בבית הדין הרבני תתקבל, תצטרך להציג את העילות לגירושין". על הכותב, כאמור, להשתמש באותם גוף וזמן לאורך כל המאמר.
שינוי הגוף והזמן מקשה על הקורא להתמקד בתוכן המאמר, ויכול גם כן, לגרום לכך, שבסופו של דבר הקורא לא ירכוש מהמאמר ידע משפטי
אסור להעתיק "מילה במילה" ממקורות
לעתים קרובות, כותבי מאמרים משפטיים צריכים לחפש מידע הרלוונטי למאמרם, על מנת לבסס את תוכנו
מעבר לעובדה שלא כל מידע שמוצא כותב משפטי, בהכרח מתאים לביסוס תוכן מאמרו – הרי שאחת הפעולות האסורות בהחלט על כותבי מאמרים משפטיים היא העתקה "מילה במילה" מן המקור אל המאמר
על הכותב להתנסח במילותיו שלו, ותפקיד המקור הוא רק לספק לו מידע נוסף לשם כתיבת המאמר.
לסיכום, כשכותבים מאמר משפטי, יש להימנע מכתיבת תוכן לא ממוקד, משימוש בשפה שאינה מובנת לקורא, מהתמקדות רק בכתיבה, משינוי הגוף והזמן של המאמר, וכמובן מלהעתיק "מילה במילה" ממקורות
