הסבירות מלמדת שבמהלך חיינו, דרשו או ידרשו מאיתנו, או נדרוש אנחנו, בטחונות או בטוחות, אשר קיומם הינו חיוני ביותר, לשם ניהול חיי מסחר תקינים, שכן הרציונאל העומד ביסודם, הינו ליצור מכניזם "הרתעתי", שיהא בכוחו להבטיח עמידה בהתחייבויות כאלה ואחרות של צד כלפי משנהו.
במאמר זה אבצע סקירה, באשר למרבית סוגי הביטחונות שהשימוש בהם, הינו שכיח יותר, בתוך כך, אעמוד על ההבחנות בין הביטחונות השונים, בעיקר באספקט של ההשלכות המשפטיות שלהם, אופיים ועוצמתם, על מי משני צידי המתרס, דהיינו, פעם כאשר אנו בצד של מי שנדרש להמציא בטחונות ופעם כשאנו בצד של מי שמבקש להמציא לטובתו בטחונות, כבר עתה ראוי לציין, כי קיים כל העת מתח מובנה ומתמיד בין שני הצדדים, כך שמחד, נותן הבטחונות יבקש להכפיף עצמו לבטוחה, פחות כובלת, כזאת שבקרות מקרה, אשר יהווה חשש להפרה של הסכם ההתקשרות בין הצדדים, תשמרנה זכויותיו של נותן הבטוחה, במובן זה שתהא לו האפשרות לנהל הליך משפטי ולהציג טענותיו, מבלי לשאת בסנקציה כספית עוד בטרם התקיים הליך כלשהו. מנגד ניצב מבקש הבטוחה, אשר דרך כלל, מספק תמורה, השקעה, נכס ( כמו לדוג' במקרה של בעל נכס שמשכיר את דירתו) כלשהו והוא מצידו מעוניין להשיג מספר אלמנטים, האחד לוודא עמידה בתנאי ההתקשרות מצד נותן הבטוחה ובאמצעות כך לצמצם מקרה של הפרת ההסכם, אלמנט שני ולא פחות חשוב, להגן על השקעתו בצורה המיטבית ביותר, מקום שנגרם נזק להשקעתו ( כמו לדוג' פגיעה במושכר).
זה המקום לציין, כי לאופיים ועוצמתם של הביטחונות, יש כדי להקרין במישרין ולהשפיע באופן אקוטי על "מאזן הכוחות" במהלך מרקם היחסים החוזיים בין הצדדים, כך למשל, ישנו הצ'ק הבנקאי, לעיתים ישנם בעלי נכסים, הדורשים מהשוכרים להפקיד בידיהם צ'ק שכזה, אז מהו בעצם השיק הבנקאי ומה ההבדלים בינו לבין שיק רגיל?
צ'ק בנקאי (שיק בנקאי)- בשונה מצ'קים "רגילים", יש לגשת לבנק ולבקש במיוחד שינפיקו עבורכם שיק שכזה לפקודת פלוני. הבנק, כתנאי בסיסי להנפקת השיק הבנקאי, ידרוש שחשבונכם יהא ביתרת זכות, למצער בגובה השיק הבנקאי שאתם מעוניינים למשוך, עם הנפקתו, ובדומה מאוד למשיכת מזומן מחשבונכם, תבחינו כי הסכום הנקוב בשיק הבנקאי יורד מחשבונכם. למעשה כבר בשלב זה ניתן להבין, כי הצ'ק הבנקאי בהיותו ככל הנראה שווה ערך למזומן, הופכת אותו לבטוחה אטרקטיבית מאוד, אשר מטבע הדברים, יהא גם הבטוחה המועדפת על מי שמספק תמורה ומעוניין להבטיח עצמו בצורה הטובה ביותר.
הבדל נוסף וחשוב, נוגע לעניין היכולת שלכם לחזור בכם, לאחר שמשכתם שיק בנקאי לפקודת פלוני, גם כאן עולה ביתר שאת, את מה שלא ניתן להגדיר אחרת מאשר, עוצמת השיק הבנקאי כבטוחה, נניח שביצעתם עסקה מסוימת, קיבלתם תמורה ושילמתם עבורה באמצעות שיק "רגיל" , נניח שלא הייתם מרוצים מסיבה כזו או אחרת, מהתמורה שסופקה לכם, במצב דברים זה, יכולים אתם, ליתן לבנק הוראת ביטול ובכך לחזור בכם מהתחייבותכם, לכבד את העסקה מול נותן התמורה.
ניכר כי השיק הרגיל שומר על זכותו של מקבל התמורה, מקום שמקבל השיק ( נותן התמורה) מפר התחייבותו כלפי מוסר השיק (מקבל התמורה). מנגד ועל מנת להשיג איזון בין כוחם של הצדדים חשוב לציין, כי מי שאוחז בשיק שחזר, אוחז למעשה בפס"ד שניתן לטובתו ובתור שכזה, הוא אינו צריך לפתוח בהליכים משפטיים מייגעים וממושכים כנגד מוסר השיק, אלא הוא ניגש ישירות להוצאה לפועל, על מנת שזו תחל בביצוע פעולות אופרטיביות לגביית החוב.
לכאורה נראה, כי השיק הרגיל כן שומר על סימטריה מסוימת, בין מוסר השיק למקבלו, לא כך הדבר בשיק בנקאי, שם מרגע הנפקת השיק לטובת מקבל השיק, אין למושך השיק אפשרות לחזור בו מהתחייבותו וכפועל יוצא ליתן הוראת ביטול לבנק שלא לכבד את השיק הבנקאי. גם אם לכאורה יפנה מוסר השיק לבנק, ויעלה בפניו טענות טובות ואפילו מוצדקות, מדוע מקבל השיק הבנקאי לא זכאי לפרוע אותו, הרי שאלו כמעט שאינן רלוונטיות והבנק לא יוכל להיעתר לו, גם ירצה בכך ( להוציא מקרים קיצוניים כגון גניבה,מרמה, עושק) וזאת שוב משום שהשיק הבנקאי, הינו בסופו של יום, מזומן לכל דבר ועניין, דהיינו מרגע הנפקתו, פירעונו תלוי כמעט לחלוטין ברצונו והוראתו של מקבל השיק.
שטר חוב- גם שטר החוב מוכר לנו, בעיקר בהקשר של חתימה על חוזה שכירות, במקביל על החתימה על חוזה השכירות, לעיתים יחתים אותנו בעל הנכס גם על שטר חוב, הטעמים לכך גם כאן, הינם שבקרות מקרה הפרה לשיטתו של בעלי הנכס מצדם של השוכרים, יש באפשרותו לנהל הליכים להשגת פיצויים, בשני נתיבים ובלבד שסך כל הפיצויים בשניהם, לא יעלה על סך הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת החוזה. אם כן, בעל הנכס יכול להגיש תביעה כנגד השוכר בגין הפרה מכוח החוזה ובמקביל יכול הוא להגיש את שטר החוב לביצוע בהוצאה לפועל, בשים לב כי בהליך זה הוא "מוגבל" במובן זה, שאין הוא יכול להיפרע בהליך זה של שטר החוב בהוצאה לפועל, יותר מכפי הסכום הנקוב בשטר החוב. על פניו לא מתקיימת זיקה בין שני ההליכים, שינקוט בהם בעלי הנכס, ברם, טענות ההגנה של השוכר, מה שנקרא בז'רגון המשפטי, "בקשתו להתגונן בפני ביצוע שטר החוב" , יכולות שיהיו בין היתר טענות הגנה חוזיות, דהיינו מכוח חוזה השכירות.
"שטר חוב לביטחון" - בתוך כך, שימו לב כי ניתן מלכתחילה ליצור זיקה ישירה, בין שטר החוב לחוזה וזאת באמצעות כתיבת המילים: " שטר חוב לביטחון" על גבי שטר החוב, במקביל לגלם בחוזה תניה/ות, אשר רק בהתרחשותן, יופעל שטר החוב.
ערבות אוואל – גם כאן אחד היתרונות הבולטים, היא האפשרות לגשת במישרין להוצל"פ ולממש ישירות בהוצאה לפועל, ללא צורך בהליך משפטי קודם.
כלשון סעיף 57 ב' לפקודת השטרות:
"ערבות לשטר יכול שתיכתב על גוף השטר או שתינתן במסמך נפרד, והיא נוצרת על ידי הביטוי bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו, שיש אחריהם חתימה; לא נאמר בעד מי ניתנה ערבות לשטר, רואים אותה כאילו ניתנה בעד עושה השטר אם הוא שטר חוב, או בעד המושך אם אינו שטר חוב."
למעשה גולת הכותר הינה, שכאשר ערב חותם בערבות אוואל, הוא ערב ביחד ולחוד עם עושה השטר. כלומר, מי שחתם כערב אוואל לחייב מסוים, עליו לדעת כי הוא "חשוף" במובן זה , שניתן להיפרע ממנו, אפילו מבלי לנסות ולהיפרע קודם מהחייב שלו הוא ערב.
ערבות אוואל תמשיך להתקיים, גם אם התחייבותו של הנערב פסולה (שלא מחמת פגם בצורה). המשמעות הינה כי: גם אם למחזיק בשטר הערבות, אין עילה כלפי מי שנתן לו השטר, עדיין תיתכן לו עילה כנגד הערב.
זה המקום לציין, כי חוק הערבות מחריג מקרים מסוימים שבהם, אין אפשרות לפעול במישרין כנגד הערב בערבות אוואל, כגון, ערב יחיד, שאינו תאגיד, או ערב לתאגיד שאינו בעל עניין בו, או ערב שהוא בן זוג או שותפו של החייב) בהתקיימותם של תנאים מסוימים, כגון גובה ערבות מקסימלי, אין לפנות לערב לפני קיום הליכים מסוימים נגד החייב, וכי הוראות סעיף 57 לחוק הערבות לא יחולו .
הינה כי כן, עינינו הרואות, כי ישנם הבדלים ניכרים, בין הבטוחות השונות, אשר על כן, המצב הרצוי ושאליו יש לשאוף כל העת, הוא לנסות ולהגיע לקורלציה בין העסקה לבטוחה, כך שסוג הבטוחה ישקף באופן ראוי את אופי העסקה, גובהה והסיכונים שהצדדים לעסקה נוטלים עליהם.
