יום חמישי, 30 בינואר 2020

נמחקה עתירת ח"כ אביגדור ליברמן נגד הרבנות הראשית בישראל

בית המשפט העליון מחק בימים אלו עתירה שהגיש ח"כ אביגדור ליברמן בעתירות שהסוגיה הראשונה בהן הייתה בירור יהדות מחדש על ידי בית דין רבני של מי שכבר הוכר ונרשם כיהודי.
הסוגיה השנייה שעלתה היא עריכת בדיקות גנטיות כדרך להוכחת יהדות. גם כאן, העותרים אינם חולקים על סמכות בית הדין לתת צו לבדיקה גנטית כאשר ישנה הסכמה מצד הנבדק (סעיף 28יד לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000), אלא מתמקדים בהעדרם של נהלים ברורים בעניין ההצעה לערוך בדיקה ומשמעות הסירוב לערכה. כן נטען כי בפועל הפכה האפשרות של עריכת בדיקה גנטית למעין "ברירת מחדל" ביחס לציבור מסוים. יצוין עוד כי העותרים שמו דגש על השילוב בין שתי הסוגיות – עריכת בדיקה גנטית במסגרת בירור יהדות מחדש. כן הוצגו מספר מקרים פרטניים המדגימים, לשיטת העותרים, את נכונות טענותיהם
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20
המשיבים טענו כי בניגוד לטענות העותרים, קיימים כללים ברורים לדרישה לבירור יהדות מחדש, שעיקרם: בירור יהדותו של אדם – ולו אדם שכבר נקבעה יהדותו בהקשר אחר – בהתחשב באופן שבו נישאו הוריו או קרובי משפחתו בדרגה ראשונה. כך, ולא לפי מדינת המוצא. אשר לעריכת הבדיקה הגנטית, נטען כי זו מוצעת לאדם רק כאשר יתר החומר אינו מספיק, כשלעצמו, לקביעת היהדות, ללא קשר לשיוך קבוצתי כלשהו. המשיבים הוסיפו כי אין מקום לקבוע הנחיות לעניין הבדיקות הגנטיות, שכן מדובר בסוגיה ראייתית שבה יש להכריע בכל מקרה על פי נסיבותיו הקונקרטיות. לבסוף, נטען שבית הדין הרבני פונה מיוזמתו לאדם לשם בירור יהדות רק אם בן משפחה של אותו אדם ערך בירור יהדות, ועלה ספק לגבי יהדותו. במקרה כזה, נערכת פניה גם לבני משפחה אחרים – שעשויים להיות מושפעים מההכרעה – להצטרף להליך, ככל שהם מעוניינים בכך.

עולה כי יש מחלוקת בין הצדדים בדבר הכללים שמיישמים כיום בתי הדין הרבניים, כאשר עיקר המחלוקת נגע למשמעות ההצעה לערוך בדיקה גנטית ונפקותו של סירוב. עוד עולה כי אין כיום נהלים מפורשים בעניין זה. המשיבים טוענים אמנם כי אין מקום לקבוע נהלים בנושאים אלה, אך גם לשיטתם ישנם כללים, ולא הוצג טעם טוב שלא לקבוע כללים אלה באופן גלוי. זאת, בין היתר, כדי להבהיר את הכללים ובראי הטענות בדבר כללים שונים מאלה שהוצגו. נציין בהקשר זה כי גם מטיעוני המשיבים עצמם עולה חוסר בהירות בדבר הכללים המיושמים בבתי הדין הרבניים. כך, למשל, בתגובה המקדמית נטען כי ההצעה לערוך בדיקה גנטית מוצעת רק כאשר יתר החומר שהוצג אינו מספיק, דהיינו במקרים שבהם ללא הבדיקה לא תוכר היהדות. על פי קו זה, ההצעה לערוך בדיקה יכולה רק להועיל לנבדק, בין אם יקבלה ובין אם יסרב לערוך את הבדיקה. מנגד, במקום אחר בכתב הטענות נאמר כי סירוב לבצע בדיקה עשוי להיות בעל "משקל נוסף" ו"חיזוק" לראיות, ובמהלך הדיון שנערך בפנינו טען נציג בית הדין הרבני כי סירוב לערוך בדיקה יכול להיות "חיזוק מסוים" לקביעה כי לא הוכחה יהדותו של אדם. חוסר בהירות זה, בדבר הבדיקה הגנטית ומעמדה, מחדד את הצורך בקביעת הנחיות ברורות בדבר הצעה מטעם בית הדין לערוך בדיקה גנטית, ונפקות הסירוב לערכה.
הסוגיות של בדיקה גנטית, אפשרות הסירוב ומשמעותו – רגישות ביותר. קיומו של נוהל שלא הועלה על הכתב מוסיף רובד של קושי על הקושי. העדרו של נוהל כתוב עלול להביא להעדרו של נוהל בלתי כתוב. נציג בית הדין הרבני שמע את הערות בית המשפט ביחס לאמור לעיל, והסכים להביא את סוגיית קביעת הכללים במסגרת הנחיות בכתב בפני מועצת הרבנות הראשית. בנסיבות אלה, נראה כי נכון יהיה לאפשר לבית הדין הרבני לפעול לגיבוש הכללים על גבי הכתב. לנוכח הנכונות לשקול זאת, נראה כי בשלב זה העתירה, כפי שהוגשה, מיצתה את עצמה. זאת, תוך קביעת תקופה של שנה, שאם לא ייכתב במהלכה נוהל – יוכלו העותרים להגיש עתירה חדשה, תוך שמירה על זכויות וטענות הצדדים.
להשלמת התמונה, העותרים הציגו אמנם מספר מקרים קונקרטיים להמחשת טענותיהם, אך בכולם ניתנה החלטה בבית הדין הרבני האזורי, מבלי שהוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול. עולה כי אין מקום, במסגרת העתירה הנוכחית, להידרש למקרים אלה, שממילא הובאו רק לשם הדגמה ולא נדרש כל סעד ביחס אליהם.
לאחר הדברים האלה עיין ההרכב בחומרים שהוגשו לפניו וקבע כי מן הדברים שהוצגו לפניו עולה כי בית הדין הרבני מציע לעיתים לערוך בדיקה גנטית כדי להכיר ביהדותו של אדם. שאלה אחת היא האם יש חובה לערוך בדיקה כזו. שאלה שנייה היא מהו המשקל שיש לתת לסירוב לערוך אותה. שאלה שלישית היא מהן ההשלכות של פתיחת פתח זה ביחס לתיקים נוספים. נציג בית הדין הרבני הציג, בהגינותו הרבה, את עמדתו, לפיה אין מקום לקבוע נהלים בעניין זה, פרט לכך שאין לחייב אדם לערוך בדיקה גנטית. ועדיין נותרו שתי השאלות הנוספות – משקל הסירוב ואילו מקרים נכון לבקש לערוך בדיקה. סבורני כי מוטב שיהיה נוהל ברור. כאמור, הן נציג בית הדין הרבני והן בא כוח המשיבים מפרקליטות המדינה הציגו עמדה שאינה עקבית ביחס לכללים הקיימים. לצד טענה כי לא ניתן לקבוע כללים, הוצגה מעין "תורה שבעל פה", ואף גרסאות סותרות של אותה תורה. בנסיבות אלה, לנוכח הגישה של ההלכה והמשפט הישראלי לגבי בדיקות של גוף האדם במסגרת הליך משפטי והשלכותיה של בדיקה כזו, דעתי היא כי מוטב שיהיה נוהל כתוב. גם חברי, השופט סולברג, הכיר במסגרת נימוקיו בחשיבות של קביעת כללים כתובים, אלא שלשיטתו עדיפה בהקשר זה הגמישות בהפעלת שיקול הדעת. הקושי הוא כי גמישות בהקשר זה עלולה להגיע לגמישות יתר, או העדר כללים. יש לזכור כי לא מדובר בפסק דין של בית הדין הרבני הגדול, שאז הביקורת של בית משפט זה הייתה מנותבת למסלול של ביקורת על פסק דין מסוים. בית הדין הרבני הציג כללים – עניין לגיטימי כשלעצמו. ואולם, דווקא מפני שהכללים נועדו לכוון את בתי הדין השונים בעשיית מלאכתם, חשוב כי יהיה נוהל ברור, וממד הכתב מסייע לכך. זאת ועוד, לא כל נוהל עומד באותה שורה. לעיתים הנוהל אמור להתייחס לכל המקרים, לעיתים לחלקם, ולעיתים ישנם מרכיבים כאלה ומרכיבים כאלה.
עוד ציין בית המשפט העליון, כי המדינה הציגה נתונים סטטיסטיים בדבר מספר בירורי היהדות שערכה הרבנות הראשית בשנים האחרונות, וכמה אישורים ניתנו בשנה לביצוע בדיקות גנטיות; ברם, נתונים אלה אינם נוגעים ללב העתירה, שכן טענות העותרים מופנות כלפי מקרים שלא הובאו נתונים לגביהם: מספר הגורמים שהרבנות פנתה אליהם מיוזמתה לשם עריכת בירור יהדות (לצד הטענה כי פניות כאלה לא נערכות באופן שוויוני), וטענות לפיהן ביחס לאוכלוסיות מסוימות סירוב לערוך בדיקה גנטית נושא משקל שלילי. ואולם לא הוצגו מספרים בדבר המקרים שבהם הוצע לערוך בדיקה גנטית, או נתונים ביחס למקרים שבהם סירב אדם לבצע בדיקה. התמונה אינה ברורה אפוא, ויש לתור אחר שלמותה.
יש לזכור כי בדיקה גנטית היא עניין רגיש, ודאי לגבי האדם שצריך לעבור אותה. הנושא חדש ומורכב, ונראה כי טרם התגבשה הנחיה ברורה. כדי למנוע חוסר ודאות וחוסר עקביות בסוגיה, הוצע, כאמור, כי ההנחיה תועלה על גבי הכתב. יש לזכור כי בתי הדין הרבניים פועלים על פי דברי חקיקה, תקנות והנחיות למיניהם, ובכך אין כל חידוש. פסק דין זה נועד לאפשר לבית הדין הרבני לשקול את הדברים. בראי זה, אין ספק בעיני כי העותרים תרמו תרומה לליבון העניין. כך עלה גם מתשובת נציג בתי הדין הרבניים. כך עלה עוד מהחלק האופרטיבי בנימוקיו של חברי, שביסס את הכרעתו בדבר מחיקת העתירה על נכונותו של נציג בית הדין הרבני להביא את הסוגיה לפני מועצת הרבנות הראשית: "גבי דידי, דיינו בכך בשלב זה" (פסקה 8 לחוות דעתו). לפיכך מצא בית המשפט העליון לנכון להטיל הוצאות שאינן גבוהות. בית המשפט העליון אף הוסיף כי הטלת הוצאות בעתירה לבג"ץ לא רק שאינה בגדר "עונש", אלא אף אינה בגדר ביקורת. לעיתים מדובר בהכרה בכך שעתירה מסוימת קידמה את הסוגיה, ולו בכך שהעניין ייבדק בצורה רחבה על ידי הרשות או בית הדין.
סוף דבר, נקבע שיש למחוק את העתירה. זאת, בין היתר, בראי עמדת נציג בית הדין הרבני, לפיה יביא לפני מועצת הרבנות הראשית את הערות בית המשפט לעניין הצורך בקביעת נהלים כתובים, המתייחסים לסוגיה של הצעה לערוך בדיקה גנטית ומשמעותו של סירוב להיבדק. ברם, היה ולא ייקבע נוהל כתוב בתוך תקופה של שנה מהיום, יהיה נכון לאפשר הגשתה של עתירה חדשה עקב כך. כמובן, אין בהעלאת הנוהל על גבי הכתב, כשלעצמה, כדי למנוע בחינה שיפוטית של הנוהל שייקבע. זכויות וטענות הצדדים שמורות להם.
העתירה נמחקה בהחלטת בית המשפט העליון. אך לנוכח תרומת העותרים בהליך זה, משיבי המדינה חויבו בהוצאות העותרים בסך של 4,000 ש"ח.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

יום ראשון, 5 בינואר 2020

עו"ד נועם קוריס כותב במקור ראשון


עו"ד נועם קוריס כותב במקור ראשון
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

רשימת כתובות של עו"ד נועם קוריס:

עו”ד נועם קוריס- מחזיק מניות ותיק ני”ע?
אם יש לך מניות וני"ע בבנק, אולי לא אמרו לך ומגיע לך כסף ?! איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית ? 200,000 ₪ שולמו למחזיק המניות שטבינסקי לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת עורכי דינו לאשר הגשת תביעה נגזרת כפי שביקש, סך של 250,000 ₪ שולמו כהוצאות עם אישור הגשת התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב.

עו”ד נועם קוריס על פיגועי טרור, איראן וטראמפ

סיקור של פיגוע רב נפגעים במרכז העיר המרכזית, ארגון טרור רצחני, אמירות חריפות של ראשי המדינה, התייחסות וסיקור בינלאומיים ותמונות קשות.

: בג”צ דחה עתירה נגד בית הדין הרבני הגדולעו”ד נועם קוריס



בית המשפט הגבוה לצדק, כבוד השופט י. מינץ, דחה בימים אלו עתירה שהוגשה כנגד בית הדין הרבני הגדול ובית הדין הרבני במחוז תל אביב.

עו”ד נועם קוריס: כיצד איש נמחק מתקנון אגודת ישראל?

במסגרת רישום מפלגת אגודת ישראל לכנסת הוגשה עתירה לבית המשפט העליון ביחס לחלק מסעיפי תקנון המפלגה.

נדחתה עתירה להעלאת בני הפלשמורה

פנייתו של כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר לא יכולה לשמש פנייה מקדימה לפי החלטת בג"צ

עו"ד נועם קוריס: על הסרת פרסומי לשון הרע ואיגוד האינטרנט הישראלי

איגוד האינטרנט הישראלי עוסק מגוון תחומים הקשורים לאינטרנט בישראל, מסתבר שבמקרים מסויימים חברות מסחריות שעוברות שיימינג ברשת יכולות לפנות בעתירה למוסד הבוררות של איגוד האינטרנט שיסייע בידיהן 

עו"ד נועם קוריס: על הסרה מגוגל והתיישנות באינטרנט

האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק

עו”ד נועם קוריס: על איקיוטק, מלך עירום וחקירה תקשורתית

פרשת איקיוטק שכללה חקירה משטרתית מתוקשרת, מעצר בית, ועדות בכנסת ספקולציות, קמפיין תקשורתי גדול ודרמות שונות ומשונות, הסתיימה כצפוי בחקיקת חוק חדש

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום
עו"ד נועם קוריס – כותב ברשת קו עיתונות
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום חמישי, 21 בנובמבר 2019

משטרת ישראל תפסה את הרכבים של חברת משולם פיש סגל אנרגיה בע"מ

משטרת ישראל תפסה את הרכבים של חברת משולם פיש סגל אנרגיה בע"מ
בית המשפט העליון הכריע בבקשת רשות לערור, לפי סעיף 38א(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "פקודת סדר הדין הפלילי"), על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (השופט עמי קובו) מיום 25.11.2018 בע"ח 48649-11-18, בגדרה התקבל עררה של המשיבה על החלטות בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 15.11.2018 ומיום 22.11.2018 (השופט רפי ארניה והשופטת מרב גרינברג, בהתאמה) בה"ת 23341-11-18.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

בתחילת חודש נובמבר 2018 המשיבה תפסה למבקשת שני רכבים (להלן: "הרכבים התפוסים") בשל חשד כי אלה שימשו לביצוע עבירות של רישוי עסקים, הלבנת הון ומעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.


ביום 15.11.2018 התקיים דיון בבקשה לשחרור הרכבים התפוסים, במסגרתו הורה בית משפט השלום (השופט רפי ארניה) על השבת הרכבים למבקשת בכפוף לרישום עיקול וצו מניעה על הרכבים לטובת מדינת ישראל. בעקבות זאת, הגישה המשיבה ערר לבית המשפט המחוזי שעיקרו בתנאים שנקבעו לשחרור הרכבים התפוסים.

בין לבין, התברר כי משרד הרישוי מסרב לבצע את רישום העיקול, ועל כן ביום 16.11.2018 הגישה המבקשת בקשה לעיון מחדש בתנאי שחרור הרכבים. ביום 22.11.2018 קבע בית משפט השלום (השופטת מרב גרינברג) כי טענות המבקשת מקומן בערר שהגישה המשיבה לבית משפט המחוזי. יחד עם זאת, הורה כי ככל שהמבקשת תפקיד 25,000 ש"ח בצירוף התחייבות עצמית של בעליה בסך 50,000 ש"ח ניתן יהיה להורות על שחרור הרכבים התפוסים וזאת עד למתן החלטה סופית בערר.

ביום 25.11.2018 דן בית המשפט המחוזי (השופט עמי קובו) בערר המשיבה וקבע כי סכום ההפקדה בסך 25,000 ש"ח הוא ראוי, חרף שווים הגבוה של הרכבים, וזאת בהתחשב בסיכויי החילוט בתיק (שאינם מן הגבוהים), העבירות המיוחסות והמורכבות בנוגע לבעלות ברכבים. יחד עם זאת, הורה בית המשפט כי יש להוסיף על התנאים שקבע בית משפט השלום, חלף התנאי של רישום העיקול, רישום על איסור דיספוזיציה ברכבים, ביטוח לטובת מדינת ישראל וכן ערבות צד ג' בסך 50,000 ש"ח אשר תיחתם על ידי אשת מנהל המבקשת (להלן: "שלושת התנאים החלופיים").

מכאן בקשת רשות לערור שהוגשה לבית המשפט העליון.

בבקשה טוענת המבקשת שלל טענות באשר להליך תפיסת הרכבים, ובכלל זאת היעדר עילה לתפיסת הרכבים על פי סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 או על פי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, היעדר תיעוד ומסמכים להליך התפיסה והיעדר אינדיקציה וסיכוי לחילוט עתידי המצדיקים את המשך החזקת הרכבים. מכל מקום, דורשת המבקשת "לשחרר את הרכבים לאלתר כנגד חלופת תפיסה מינימאלית של הותרת התחייבותו העצמית של מנהל החברה, ולהורות על השבת הפקדת המזומן בסך של 25,000 ש"ח למבקשת" (סעיף 43 לבקשת רשות לערור).

בית המשפט העליון קבע שדין הבקשה להידחות, אף בלא שנדרשת תגובת המשיבה. כידוע, רשות לערור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או כאשר מתעורר חשש לאי-צדק חמור או עיוות דין למבקש. כלל זה חל גם בנסיבות בהן מוגשת לבית המשפט בקשת רשות לערור לפי סעיף 38א(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי כפי שנעשה בענייננו (ראו: רע"פ 5295/18 מאור נ' מדינת ישראל - המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, פסקה 13 והאסמכתאות המובאות שם (15.8.2018)). הבקשה שלפניי אינה נמנית בגדר אותם מקרים.

לוז טענותיה של המבקשת לאורך ההליך, הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי, אינו באשר לכך שיש לקבוע תנאים כנגד שחרור התפוסים, אלא באשר לטיבם של אותם תנאים. לפיכך, אין זה המקום להידרש לטענות עקרונית באשר לעצם תפיסת הרכבים.

זאת ועוד, מעיון בפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 25.11.2018 עולה כי לאחר שנשמעו טענות הצדדים ובעקבות הערות בית המשפט, שלושת התנאים החלופיים הוצעו על ידי הצדדים עצמם והוסכמו על ידם. ואולם, מיד לאחר שנתן בית המשפט המחוזי תוקף להסכמות הצדדים, חזר בו בא-כוח המבקשת מהסכמתו. עובדה זו, והטעמים להתנגדות "הפתאומית", לא צוינו על ידי המבקשת בבקשה שלפניי, ולפיכך גם מסיבה זו אין מקום להיעתר לבקשה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום חמישי, 14 בנובמבר 2019

נועם קוריס משרד עורכי דין ומגשרים טל'-077-7060058 פקס' 077 ..


http://noamkuris.blogspot.com

הבלוג של עו"ד נועם קוריס, מייסד משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות', המשרד הוקם בשנת 2004 ועוסק במשפט מסחרי, תביעות ייצוגיות, חדלות פרעון ושיקום כלכלי.

http://noamkuris.blogspot.com › ...

כזכור, נגד רותי סאלם הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בב"ש המייחס לה 16 אישומים בגין עבירות רבות של התעללות ותקיפה שביצעה כלפי ילדי הגן. במשך כשבע שנים, ...

http://noamkuris.blogspot.com › ...

21 בדצמ׳ 2016 — וולפמן-צמח אינטרנשיונל בעמ. א.ח זועבי - חברה לבנין ופיתוח. א.א.אלישע שרותי אמבולנסים (199. הבטחון מ. וייס חברה לשמירה ולא.

http://noamkuris.blogspot.com › ...

7 בנוב׳ 2013 — התובע הייצוגי טוען באמצעות משרד עורכי דין נ.קוריס ושות', כי עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי בנק יהב ולהלמן אלדובי בין ...

http://noamkuris.blogspot.com › ...

5 בדצמ׳ 2018 — יום אחד, במסגרת ישיבות העבודה ביננו, משך ח' את אחד מהשיקים החוזרים בחבילה אותה הביא אל משרדי לצורך הטיפול המשפטי בהם, ואמר לי: "את השיק הזה ...

http://noamkuris.blogspot.com › ...

19 בדצמ׳ 2020 — נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט א' חן, הודיע לנשיאת בית המשפט העליון א' חיות, כי הנתבעת והתובע שכנגד בתא"מ (שלום י-ם) 31899-08-20 ...

https://noamkuris.blogspot.com › 2013/08

12 באוג׳ 2013 — נועם קוריס משרד עו"ד - מצגת על חוק הספאם ברשת הפייסבוק. yourblog5. 9 subscribers. Subscribe · נועם קוריס משרד עו"ד - מצגת על חוק הספאם ברשת ...

https://noamkuris.blogspot.com › 2019/07

1 ביולי 2019 — בעתירה שלפנינו נתבקש צו על תנאי האוסר על יושב ראש הכנסת (להלן: המשיב) להעביר למפלגות השונות המבקשות להשתתף בבחירות לכנסת ה-22 (להלן: ...

http://noamkuris.blogspot.com › 2014/03

30 במרץ 2014 — התובע הייצוגי טוען באמצעות משרד עורכי דין נ.קוריס ושות', כי עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי בנק יהב ולהלמן אלדובי בין ...

https://noamkuris.blogspot.com › 2019/02

9 בפבר׳ 2019 — קראתי בגלובס כתבה שמשבחת את הדס שטייף על כך שקיבלה לידיה ופרצה את הטלפון 
הגנוב של עו"ד אפי נוה. בכתבה בגלובס נעשה ניסיון לשכנע שזה בסדר לחטט ...