ה A.I. מסביר מדוע עדיף להיות מיוצג על ידי עורך דין

 האמת העירומה (והמעט משפילה): אתה לא עורך דין

בואו נתחיל מהנקודה הכואבת: רובנו, כבני אדם מן השורה, נוטים לחשוב שאנחנו מבינים הכל. אנחנו "מומחים" בבישול, בנהיגה, בחינוך ילדים (של אחרים, בעיקר), ובטח שב"קצת חוק". הרי קראנו פעם איזה פוסט בפייסבוק על זכויות עובדים, אז אנחנו בטח יכולים לייצג את עצמנו בתביעה של מיליונים, נכון? טעות! טעות איומה ונוראה, ובעיקר – יקרה.

הליכים משפטיים בישראל הם ג'ונגל. לא סתם ג'ונגל, אלא ג'ונגל שבו העצים מדברים בלטינית משפטית, הקופים לובשים גלימות שחורות, והנמרים אורבים לך עם סעיפים ותקנות שאתה לא ידעת שקיימים. לנסות לנווט את הג'ונגל הזה לבד, זה כמו לנסות לבנות ספינת חלל מרהיבה בעזרת שתילי במבוק וקצת קורנפלקס – זה פשוט לא יקרה. תחשבו על זה: הייתם מנסים לנתח את עצמכם? אז למה ש"תייצגו" את עצמכם בבית משפט?

---

היתרון האסטרטגי: לראות את האור בקצה הצינור המשפטי (ולא את הקיר)

עורך דין, בניגוד אליך (סליחה על הבוטות, אבל זה לטובתך), חי ונושם את החוק. הוא יודע איפה המוקשים, איפה המלכודות, ואיפה הפינות האפלות שבהן מתחבאת הפסיקה התקדימית שיכולה להפיל או להקים תיק. כשאתה מייצג את עצמך, אתה כמו עיוור שמנסה לפצח את הקוד הסודי לכספת – אולי תצליח במקרה, אבל סביר להניח שתשבור כמה ציפורניים בדרך.

עורך דין טוב לא רק מכיר את החוק, הוא גם מכיר את האמנות של ההליך. הוא יודע איך להציג את העובדות באופן שישרת אותך בצורה הטובה ביותר, איך לחקור עדים (ולא לגרום להם לצחוק עליך בלב), ואיך לנהל משא ומתן בצורה יעילה. תאר לעצמך שאתה מגיע לבית משפט, בטוח בעצמך, עם הר של מסמכים וטיעונים שהכנת בלילות לבנים, רק כדי לגלות שהצד השני הגיע עם עורך דין שפשוט "מבין את השופט". פתאום, כל ההכנה שלך הופכת לבדיחה עצובה, ואתה נשאר עם תחושה ש"איך לא חשבתי על זה?!" אל תהיו הגיבור הטרגי בסיפור הזה!

---

הקטע המצחיק (אבל לא בשבילך): כשאתה מנסה להיות חכם... ויוצא פיתה

היתרון המובהק ביותר של ייצוג משפטי הוא היכולת של עורך הדין לשמור אותך מלעשות שטויות. כולנו שמענו סיפורים על אנשים שניסו לייצג את עצמם ונכשלו בדרך קומית: זה ששלח את תלושי השכר של השכן בטעות (קרה באמת!), ההיא שכינתה את השופט "מותק" (אל תנסו את זה בבית!), או ההוא שחשב שציטוטים מ"הסנדק" ירשימו את בית המשפט ( spoiler: זה לא עבד). עורך דין הוא כמו מבוגר אחראי שמחזיק לך את היד כשאתה מנסה לגעת בשקע חשמל – הוא פשוט לא ייתן לך.

יתרה מכך, היכולת של עורך דין לראות את התמונה הרחבה ולהיות אובייקטיבי, היא קריטית. כשאתה מעורב רגשית בתיק, קשה לך לראות את הדברים בצורה ברורה. אתה נסחף אחרי רגשות, אמונות, ורצון עז "להראות להם". עורך דין, לעומת זאת, ניגש לעניין בצורה קרה ומחושבת, ויכול לזהות את הסיכויים והסיכונים בצורה שלא היית מסוגל אליה. הוא זה שיגיד לך "תרגיע, זה לא כדאי", או "תלחם על זה, יש לך סיכוי". הוא הקול ההגיוני בתוך הכאוס הרגשי שלך.

---

השורה התחתונה: חוסך זמן, כסף ועוגמת נפש (בעיקר עוגמת נפש)

אז לסיכום, היתרונות של ייצוג משפטי בישראל אינם רק עניין של ניצחון בתיק, אלא גם עניין של שקט נפשי. אתה ישן טוב יותר בלילה כשאתה יודע שיש מישהו שמטפל בעניינים שלך, מישהו שמכיר את המערכת, ומישהו שיכול למנוע ממך להפוך לבדיחה של בית המשפט.

בסופו של דבר, כשאתה ניצב בפני הליך משפטי, הבחירה היא בידיים שלך: האם אתה רוצה להיות הגיבור הטרגי של קומדיה משפטית (עם סוף לא משהו), או הלקוח המאושר שיוצא מבית המשפט עם חיוך וניצחון? אני חושב שהתשובה ברורה. ועכשיו, אם תסלחו לי, אני הולך לחפש עורך דין – רק ליתר ביטחון, אתם יודעים. אף פעם לא מזיק להיות מוכן.

אז מה דעתכם? ניסיתם פעם לייצג את עצמכם? ספרו לי את הסיפורים המצחיקים (או המפחידים) בתגובות!

מהפכת ה-AI בעולם המשפט: הזדמנויות ואתגרים

בשנים האחרונות, תחום הבינה המלאכותית (AI) חודר כמעט לכל תחומי חיינו, ומערכת המשפט אינה יוצאת מן הכלל. מה שהיה פעם נחלתם של סרטי מדע בדיוני הופך כיום למציאות, והשאלה אינה אם ה-AI תשנה את עולם המשפט, אלא כיצד.

ה-AI ככלי עזר לעורכי דין

הפוטנציאל של ה-AI לשפר את עבודת עורכי הדין הוא עצום. תארו לעצמכם מערכת שיכולה לנתח אלפי פסקי דין, חוקים ותקדימים בתוך שניות, ולספק לכם סיכום מקיף של המידע הרלוונטי לנושא ספציפי. זהו כבר לא חלום רחוק. כלים מבוססי AI מסייעים כבר כיום ב:

• מחקר משפטי: זיהוי מהיר של חוקים, תקנות, פסקי דין ותקדימים רלוונטיים, כולל איתור פסיקות חריגות או סותרות.
• ניתוח מסמכים: סריקת חוזים, הסכמים ומסמכים משפטיים אחרים, זיהוי סעיפים בעייתיים, ליקויים או פרצות.
• חיזוי תוצאות: ניתוח נתונים מתיקים קודמים ובניית מודלים סטטיסטיים לחיזוי תוצאות משפטיות אפשריות, תוך מתן הערכה לסיכויי הצלחה של טיעונים שונים.
• אוטומציה של משימות רוטיניות: הכנת טיוטות ראשוניות של מסמכים משפטיים, מילוי טפסים, ותזמון פגישות, מה שמשחרר זמן יקר לעורכי הדין להתמקד במשימות הדורשות שיקול דעת אנושי.

כלים אלו אינם באים להחליף את עורך הדין, אלא לשמש כעוזרים חכמים, המאפשרים התייעלות משמעותית, הפחתת טעויות אנוש ושיפור איכות השירות המשפטי.

אתגרים וחששות

לצד ההזדמנויות הרבות, שילוב ה-AI בעולם המשפט מעלה גם לא מעט אתגרים וחששות:

• אתיקה ואחריות: מי נושא באחריות לטעות של מערכת AI? האם ניתן לסמוך על אלגוריתמים שיקבלו החלטות המשפיעות על חיי אדם?
• הטיה ואפליה: מערכות AI לומדות מנתונים קיימים. אם הנתונים הללו מכילים הטיות (על בסיס גזע, מגדר, מעמד סוציו-אקונומי וכו'), המערכת תשכפל ואף תעצים אותן. יש לוודא שהנתונים מאוזנים ומגוונים כדי למנוע אפליה.
• שקיפות ("קופסה שחורה"): לעיתים קרובות, קשה להבין כיצד מערכות AI הגיעו למסקנות מסוימות. עקרון השקיפות חשוב במיוחד במערכת המשפט, בה יש להבין את הנימוקים שמאחורי כל החלטה.
• אבטחת מידע ופרטיות: מערכות AI דורשות גישה לכמויות עצומות של מידע רגיש. יש להבטיח את אבטחת המידע והגנה על פרטיות הלקוחות.
• הצורך ברגולציה: התפתחות ה-AI מהירה בהרבה מהיכולת של המחוקק להדביק אותה. יש צורך דחוף ברגולציה מתאימה שתסדיר את השימוש ב-AI בתחום המשפט.

לאן פנינו?

ה-AI כבר כאן, והיא משנה את פני המקצוע. עורכי דין שיתעלמו מהמהפכה הזו עלולים למצוא את עצמם מאחור. לעומת זאת, עורכי דין שיאמצו את הטכנולוגיה, ילמדו להשתמש בה בצורה מושכלת ויבינו את מגבלותיה, ייהנו מיתרון משמעותי.

האתגר המרכזי העומד בפנינו הוא למצוא את האיזון הנכון בין ניצול הפוטנציאל העצום של ה-AI לבין שמירה על ערכי היסוד של מערכת המשפט: צדק, שקיפות, הגינות וכבוד לזכויות אדם. עתיד המשפט נמצא בצומת דרכים, והשינויים צפויים להיות מרתקים.

---

מה דעתכם על השפעת ה-AI על עולם המשפט? האם אתם רואים בה הזדמנה או איום? שתפו אותנו בתגובות!

קבוצת נועם קוריס מציעה לרכוש את בול מסחר מידי הנושים

  קבוצת נועם קוריס מציעה לרכוש את בול מסחר מידי הנושים

הקבוצה מציעה לבעלי האג"ח של חברת ניכיון הצ'קים לרכוש את החברה לפי שווי של 43 מיליון שקל; לפי ההצעה, 90% ממניות בול מסחר יעברו לקבוצת קוריס ו-10% מהמניות יוקצו למחזיקי האג"ח; בול מסחר היא חברת ניכיון הצ'קים הציבורית השלישית שקורסת תוך שנתיים

אלמוג עזר

10:59, 16.10.23

תגיות:

בול מסחר והשקעות

בול מסחר

אשראי חוץ בנקאי

ניכיון צ'קים

קוריס

רוכשת לחברת בול מסחר: קבוצת קוריס הציעה לבעלי האג"ח של חברת ניכיון הצ'קים בול מסחר והשקעות לרכוש מידם את החברה לפי שווי של 43 מיליון שקל.

ההצעה מגיעה חודש לאחר שבעלי האג"ח החליטו לקחת את החברה לידיהם מפני שהחברה לא עמדה במועדי תשלום האג"ח לנושים.

על פי ההצעה שהגישה קבוצת קוריס, יוקצו לה 90% ממניות החברה ויתרת המניות יוקצו למחזיקי האג"ח. תמורת הנפקת המניות המציעים יעמידו שירותים ומזומן בשווי 39 מיליון שקל. עוד מוסיפה הקבוצה כי ישאפו "להגדיל באמצעות הפלטפורמה הציבורית את תיק האשראי הפרטי שבניהולם לשווי של לפחות פי 10 מהשווי הנוכחי, ולחצות את רף שווי המיליארד שקל בתוך מספר שנים ולאחר סיום תקופת המיתון". נכון להיום תיק האשראי של בול הוא 240 מיליון שקל.

קבוצת קוריס בנויה מטריבוס קפיטל, נפק פלא השקעות והמשקיעים יובל גנות ונועם קוריס. גנות וקוריס מציעים לכהן בחברה כמנכ"לים משותפים ללא שכר וכך לחסוך 7 מיליון שקל בשנה. בנוסף יעניקו שירותים משפטיים לחברה ללא עלות בניסיון לגבות חובות מלקוחות החברה.

בול מסחר קרסה בחודש יוני לאחר שלא הצליחה להחזיר את החוב אותו גבתה בשוק ההון על ידי הנפקת אג"ח. בספטמבר החליטו נציגי בעלי האג"ח כי המו"מ עם רונן בכור, בעל השליטה והיו"ר של בול מסחר, לא נושאים פרי.

החברה הנפיקה שתי סדרות, סדרה א' בהיקף של 90.6 מיליון שקל וסדרה ב' בהיקף 45.4 מיליון שקל. תמורת קבלת החברה, מציעה הקבוצה כי החוב יעמוד על 142 מיליון שקל. סכומים שבקופת החברה יועברו לידי מחזיקי האג"ח על חשבון יתרת החוב. מעבר לכך,60% מהחוב בפריסה לשלוש שנים ללא ריבית כשהתשלום יעשה מידי חודש בחודשו. שאר החוב (40%), ישולם 8 שנים ממועד ההסדר.

בול מסחר עוסקת בעיקר בתחום ניכיון הצ'קים – והיא החברה הציבורית השלישית בתחום זה שקורסת, לאחר נפילתן של גיבוי אחזקות ויונט קרדיט אשתקד, שגם הן עברו לשליטת הנושים. בול מסחר הנפיקה שתי סדרות אג"ח בהיקף כולל של 135 מיליון שקל. סדרה א', בהיקף של 90.6 מיליון שקל, וסדרה ב', בהיקף של 45.4 מיליון שקל.

בג"צ הוציא צווים בקשר עם גיוס תלמידי הישיבות

במסגרת עתירה של התנועה לאיכות השלטון, תנועת אחים לנשק וכן עוד עותרים נוספים, נעתר בג"צ והוציא צווים בקשר לגיוס תלמידי הישיבות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

 

בהחלטת בג"צ נקבע, כי שכנגד המשיבים וביניהם שר הבטחון וגורמי ממשלה שונים, ניתן בזה צו על-תנאי בבג"ץ 6198/23, בג"ץ 6199/23 ובג"ץ 6477/23 המורה למשיבים לבוא וליתן טעם:

 

א.   מדוע לא ייקבע כי סעיף 3 להחלטת ממשלה 682 של הממשלה ה-37 "השירות בצבא הגנה לישראל והוקרת המשרתים" (25.6.2023) בטל (להלן: החלטת הממשלה).

ב.   מדוע לא יפעלו לגיוסם לשירות צבאי של תלמידי הישיבות, נוכח פקיעתו של פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: חוק שירות ביטחון).

 

כתב התשובה בעתירות אלו יוגש עד ליום 24.3.2024.

 

עוד נקבע, כי ניתן בזה צו ביניים בבג"ץ 6198/23, בג"ץ 6199/23 ובג"ץ 6477/23 המונע החל מהיום הפחתה של תקופת שירות או כל תקופה רלוונטית אחרת לעניין גיוסם ושירותם של בני ישיבות.

 

וכן כי, ניתן בזה צו על-תנאי בבג"ץ 7525/23 ובבג"ץ 7955/23 המורה למשיבים לבוא וליתן טעם:

 

מדוע לא ייקבע כי נוכח פקיעת הסדר דחיית השירות שעוגן בפרק ג'1 לחוק שירות ביטחון, לא קיים עוד בסיס להעביר כספי תמיכה למוסדות תורניים בגין תלמידי ישיבה ששירותם הצבאי לא נדחה כדין; זאת, בהתאם למבחני התמיכה שנקבעו על ידי משרד החינוך ("מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות תורניים – לימוד ופעולות" (י"פ התשס"ד, 3498)).

 

כתב התשובה בעתירות אלו יוגש עד ליום 31.3.2024.

 

אשר לבקשה לצו ביניים בבג"ץ 7955/23 לעניין העברות כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים, המשיב 6, איחוד הישיבות באר"י, יגיב עד ליום 11.3.2024. המדינה תגיב לבקשה למתן צו ביניים עד ליום 18.3.2024. בתגובתה, תתייחס המדינה בין היתר למלוא הנתונים הרלוונטיים למתן צו הביניים, ובפרט לשנתונים אשר לא התייצבו לגיוס בשל החלטת הממשלה (ראו והשוו להחלטה על מתן צו ביניים בבג"ץ 6101/12 חדו"ש לחופש דת ושוויון נ' ממשלת ישראל (4.2.2014)).

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

תושב רהט חשוד בקיזוז 113 חשבוניות פיקטיביות שסכום מס ערך המוסף בגינן עולה על 5 מיליון שקלים

סופיאן אלשאמי, תושב רהט ורופא סטאז'ר בביה"ח ברזילי, הובא בפני בית משפט השלום בבאר שבע בחשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות מדוחות תקופתיים של חברת בנייה שבבעלותו. אלשאמי שוחרר בתנאים מגבילים.

 

מבקשת המעצר עולה כי בחקירה המנוהלת על ידי מחלקת חקירות מכס ומע"מ באר שבע, עלה החשד כי אלשאמי, בעלי חברת חץ בנגב בע"מ העוסקת בענף הבנייה חשוד כי בין השנים 2023-2022 הגיש 16 דוחות תקופתיים כוזבים למע"מ, בהם נכללו וקוזזו 113 חשבוניות מס פיקטיביות שסכום מס הערך המוסף בגינן עומד על סך של 5,423,074 ₪.

 

ת.פ. 31422-03-24

עתירה : "שלום. פנייתך טופלה תודה"

בג"צ דחה עתירה שהוגשה ביחס למערכת המומחשבת של רשות המיסים

עניינה של העתירה שהוגשה הינה במערכת ממוחשבת המופעלת על ידי רשות המסים, לצורך קבלת פניות המוגשות על ידי אזרחים וטיפול בהן (להלן: המערכת ו-הרשות, בהתאמה).

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

 

הרקע לעתירה

העותר, עורך דין במקצועו שעושה שימוש במערכת לצורך הטיפול בענייניהם של לקוחותיו, טוען כי המענה שניתן לפניותיו באמצעותה איננו עומד בכללים שנקבעו בדין. זאת בכך שהתשובות הנמסרות לפונים באמצעות המערכת ניתנות על גבי "נייר חלק" שאינו נושא את שם הרשות, בניגוד לסעיף 61.332 לתקנון שירות המדינה (להלן: התקשי"ר); התשובות אינן כוללות את שמו ואת תפקידו של הגורם המשיב, בניגוד לסעיף 61.333(ד) לתקשי"ר; ואינן ממלאות את חובת הרשות ליידע את הפונים בזכותם להגיש ערר או ערעור, בניגוד לסעיף 5 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958 (להלן: חוק ההנמקות). העותר מלין אף על כך שרבות מהתשובות הנשלחות דרך המערכת הן "ארוזות מראש" ואינן בהכרח מתאימות לתוכן הפניה.

בעתירה נטען כי השימוש המתואר שעושה הרשות במערכת פוגע בציבור הנישומים. לדברי העותר, "ניתן לחוש כי כובד הראש ושיקול הדעת, המופעלים על ידי פקיד, החתום בשמו ובתואר משרתו, על נייר כותר של המשרד הנושא את שמה של מדינת ישראל, אינו דומה לזה של תגובה חפוזה המשוגרת בשדר קצרצר, בעילום שם". העובדה שהתשובות אינן חתומות מונעת מהנישומים לבחון אם מי שנתן להם מענה היה מוסמך לכך. הנישומים אינם יודעים אם מדובר בהחלטות ביניים או בהחלטות סופיות, מה שעלול להוביל לכך שהם יחמיצו את המועד לתקוף אותן. יצוין כי לעתירה צורפו מספר תשובות שקיבל העותר באמצעות המערכת, שלגביהן נטען כי הן מוכיחות את טענותיו. על כן נתבקש בעתירה צו על תנאי המורה למשיבים לבוא ולנמק מדוע הרשות לא תנחה את עובדיה לפעול בהתאם להוראות חוק ההנמקות ולכללי התקשי"ר בכל הנוגע לחתימה על מכתבים והודעה על זכות ערר או ערעור; ומדוע המערכת תוּכנתה כך שהיא מאפשרת להשיב על פניות בכתב בניגוד להוראות דינים אלה.

בתשובה לעתירה טוענים המשיבים כי יש לדחותה על הסף בהיותה כללית וכוללנית, ומשום שאינה מגלה עילה להתערבות. לדברי המשיבים, הפניות הנקלטות במערכת מועברות למתן מענה מקדמי על ידי נציגי שירות. המענה ניתן באמצעות בחירה מתוך מאגר תשובות מוכנות מראש, אך הנציגים יכולים להוסיף על התשובה או לשנות ממנה לפי הצורך. המענה המקדמי הוא טכני במהותו, איננו עולה כדי החלטה מינהלית ובהתאם הוראות החוק הנזכרות בעתירה אינן חלות עליו. כך עולה גם מהדוגמאות שצירף העותר, שכוללות תשובות כמו "הבקשה נקלטה, החלטה תינתן בהקדם"; "שלום. פנייתך טופלה תודה"; "הבקשה הועברה לטיפול המנהל החלטה תישלח אליכם"; ו"לא ניתן לקבוע תור דרך מערכת הפניות", תוך ציון האפשרויות לקביעת תור לפגישה ברשות. תשובות מסוג זה אינן בגדר החלטות מינהליות, ובוודאי שלא החלטות שבשיקול דעת המחייבות מתן הנמקה והודעה על זכות ההשגה. לעניין הטענות שנוגעות לדרישה למתן מענה על גבי נייר מכתבים של הרשות וציון שמו ותפקידו של המשיב, המשיבים טוענים כי מדובר במערכת המשויכת לרשות והכניסה אליה היא באמצעות הזדהות ביישום ייעודי באתר הרשות, ולפיכך ברור לפונים כי המענה ניתן על ידי הרשות. ציון שם ותפקיד הנציג המשיב איננו נדרש כאשר מדובר במענה טכני לחלוטין שאיננו בגדר החלטה מנהלית.

עוד ציינו המשיבים כי במקרים הדורשים הפעלת שיקול דעת, מתן החלטה מינהלית מוסמכת או כאשר נציג השירות אינו יודע מהו המענה המתאים, הפניה מועברת לטיפול הגורם המוסמך ברשות. המשיבים אינם חולקים על כך שבמקרים שבהם ניתן לפונה מענה מהותי, חלה הדרישה ליידע אותו מי בעל הסמכות שקיבל את ההחלטה, לנמק אותה, ולהודיע על קיומה של הזכות להשיג עליה. לגבי אחת מפניותיו של העותר שנזכרה בעתירה התברר כי אמנם מדובר היה במענה שהופעל במסגרתו שיקול דעת, ולמרות זאת ההחלטה לא נומקה ובתחילה אף לא נמסרה לעותר זהות הגורם שקיבל אותה. עם זאת, לגופו של עניין לא נפל פגם בהחלטה, וככל שהעותר מבקש להשיג על המענה הספציפי שבה – פתוחה לפניו הדרך למצות את ההליכים מול הרשות, ואין בכך כדי להצדיק מתן סעדים כלליים וכוללניים כמבוקש בעתירה.

דיון והכרעה

לאחר עיון בעתירה ובתשובה לה, על נספחיהן, הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות בית משפט זה.

 

הנחת המוצא שעומדת בבסיס העתירה היא כי כל אחת ואחת מהתשובות הנשלחות לפונים באמצעות המערכת כפופות לחוק ההנמקות ולהוראות התקשי"ר הנגזרות ממנו. אין חולק כי החלטות של רשות הנוגעות להפעלת סמכות שבדין כפופות לכללים המפורטים בחוק ההנמקות ובתקשי"ר, ובכלל זה לחובה לציין את שמו ואת תפקידו של הגורם מקבל ההחלטה, וכן ליידע את הפונה בזכותו להשיג עליהן. אלא שמעיון בדוגמאות שצירף העותר לעתירתו עולה כי ברובם ככולם של המקרים לא מדובר בהחלטות לעשות שימוש בסמכות, כי אם בתשובות טכניות לחלוטין המעידות על כך שפנייתו נקלטה במערכת והועברה להמשך טיפול, או על כך שהטיפול בפנייתו הסתיים. תשובות מעין אלו אינן חוסות תחת הוראותיהם של חוק ההנמקות ושל התקשי"ר.

 

אמנם, מתגובת המשיבים עולה כי במקרה אחד מבין המקרים הרבים עליהם הצביע העותר לא דובר אך במענה טכני, והיה מקום לפרט כבר במענה הראשוני את הגורם שקיבל את ההחלטה ואת ההנמקה שבבסיסה. ברם על פניו מדובר בחריג שאינו מעיד על הכלל, אשר אין בו כשלעצמו כדי להצדיק מתן סעדים כלליים בנוגע לשימוש במערכת (ראו והשוו: בג"ץ 5562/22 משה הר שמש, עו"ד נ' מנהל רשות המיסים, פסקה 7 (28.11.2022) – בעניינו של העותר; בג"ץ 263/24 שליחויות הבירה בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד החוץ, פסקה 6 (1.2.2024)). למותר לציין כי כפי שציינו המשיבים, בהתייחס למקרים קונקרטיים בהם נפל פגם בהתנהלות הרשות פתוחה לפני הפונה הדרך למצות את ההליכים מול הרשות, ובמידת הצורך לפנות לערכאות המתאימות. מה גם, כדי להימנע מתקלות להבא, ציינו המשיבים בתגובתם כי בדעת משיב 1 לפעול להטמעת סטנדרטים במערכת לעניין הזדהות נותן המענה במתן החלטות המצריכות הפעלת שיקול דעת, ובכוונתו לפעול להצגת שם העובד שהשיב לפנייה במערכת. בכך, בנוסף על כל האמור, יש גם כדי להצביע כי אין כל בסיס להתערבות בג"צ.

 

העתירה נדחתה אפוא על ידי בג"צ.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

  

עו"ד נועם קוריס – על פוליטיקה, גוגל ופייסבוק

עו"ד נועם קוריס –  על פוליטיקה, גוגל ופייסבוק

בדיוק פורסם שבמדינת פייסבוק כבר גרים היום יותר משני מיליארד משתמשים, הרבה יותר מאשר בהודו או בסין ובעצם הגורם המאחד הכי גדול שהיה אי פעם בתולדות האנושות. יותר מבני אותה דת, יותר מאשר בני אותו לאום, יותר מצופי האירוויזיון או גמר אליפות העולם בכדורגל, פשוט הדבר הכי גדול שקרה.

לא רק בגודל מבחינת כמות המשתמשים, אלא גם לפי החוזק הכלכלי והיכולת להניע תהליכים, כבר ברור לכולם שלמעצמות כמו פייסבוק או גוגל, הרבה יותר קל למשל להגיע לירח או להוציא אל הפועל כל פרוייקט חדשני וגרנדיוזי, קל הבה יותר מאשר לכל מדינה ממוצעת על פני כדור הארץ.

השינוי הזה, שעדיין לא ברור עד הסוף אם הוא שינוי פוליטי, שינוי תרבותי או שינוי הרבה יותר גדול מכך בסדר החברתי והמשילותי על פני כדור הארץ, ועוד ימים יגידו ויבהירו את ההשלכות בינוניות הטווח לכך, שחברות מסחריות כמו גוגל ופייסבוק צוברות כוח כספי, כמות אנושית והשפעה חברתית, פוליטית אישית, כל כך משמעותית ועצומה.

תזכרו את מה שאתם קוראים כאן, כי אם אני מבין נכון, זה רק עניין של זמן עד שהכוח הזה שצוברות חברות מסחריות מהסוג הזה עוד ישפיע הרבה יותר על המבנה החברתי- פוליטי בעולם, וכבר עכשיו לא מספרים לנו שלפייסבוק למשל, יש "שירות חשאי" ויכולות של שירות חשאי, יותר טובות משל רוב אם לא כל המדינות בעולם. ככה זה כשאתה יכול לדעת מי הם החברים של שני מיליארד איש, עם מי הם בקשר קרוב ועם מי לא, עם מי כל אחד נפגש והיכן, ועוד אין סוף פרטים שיוצרים מידע ממוחשב ואון ליין, שממשיך ומשתפר עוד מרגע לרגע

עו"ד נועם קוריס מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מסטר במשפט מאוניברסיטת בר אילן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק